לוח וגיר
מפה על הקיר
מחברת יומן וצלצול
היא שהייתה, מורה שעשתה לי בלבול
מילים: יעקב רוטבליט לחן: שמוליק קראוס
מילים אלה הן חלק מנוף ילדותי, ולכן מעוררות בי געגועים ונוסטלגיה. התחלתי את דרכי במערכת החינוך כתלמידה בתחילת העשור השני לקום המדינה, המשכתי כמורה, ובשנים האחרונות אני עוסקת בשילוב טכנולוגיות התקשוב בהוראה ובלמידה.
יש האומרים שדבר לא השתנה, והכיתה של היום דומה להפליא לזו שבה התחנכתי אני. אכן כך? הבה נצא למסע בו נסקור את הטכנולוגיות שליוו את התלמידים בכיתה מאז קום המדינה ועד ימינו אלה.
השעה 8:00. אנו מזמינים אתכם להיכנס לכיתה לקול דִנדון פעמון היד האנגלי שמחזיק השַמָש (כך קראו אז לשרת בית הספר). כאשר השמש מצלצל בפעמון, הענבל שבתוכו מכה בעוז על תיבת התהודה של הפעמון (המכונה זוֹג). זו רוטטת, וכך נוצר הקול. בפנימיות הבריטיות נהוג עד היום לכנס או לפזר את התלמידים בדרך זו.
שנים ספורות לאחר מכן החליף את דנדון הפעמון צלצול חדגוני וארוך של פעמון, המופעל באמצעות שדה אלקטרומגנטי (שמרטיט פטיש קטן המקיש על פעמון). משנות התשעים ואילך מושמעים בבתי הספר צלילים אחרים, ומערכות הכריזה משמיעות פוגות של באך או קונצ'רטו של שוברט כדי להכריז על תחילתו וסופו של כל שיעור.
טכנולוגיית הכתיבה
א. המורה כותב/ת
הימים הם ימי ראשית המדינה - על קיר הכיתה תלוי לוח שחור או ירוק. המורה מצוידת בגיר לבן ולפעמים בגירים צבעוניים. הגירים הם גלילים באורך 10 ס"מ , עשויים מסידן גופרתי שנוסחתו CaSO4. הצלילים שנלוו לכתיבה בעזרת הגירים על הלוח היו חריקות צורמניות (שגורמות צמרמורת לחלק מאתנו), והגירים עצמם הותירו ענני אבקה לבנה על בגדי המורה.
טכנולוגיית הלוח וגיר לא השתנתה הרבה. היא שוכללה והפכה להיות אסתטית יותר, כאשר בשנות התשעים הוחלפו הלוחות הירוקים בלוחות לבנים והגירים בטושים מחיקים. ומה יקרה בעתיד? נראה שהתשובה היא ה-Smart board. לוח חכם, מחובר למחשב. אפשר לכתוב עליו ובנוסף להשתמש בכל תכונות המחשב המחובר אליו. הלוח כבר כאן, אבל עדיין בגדר "זן נדיר" בבתי הספר. אם נהיה אופטימיים מספיק, גם זה יקרה.
ב. התלמידים כותב/ים
|
|
בעבר היו התלמידים מצוידים בעזרים אלה: מחברות (חצי מחברת לצעירים ומחברת שלמה לבוגרים), עפרונות ועטים, חפיסת צבעי שמן, מחדד ומחק; קלמר, סרגל ומד זווית - עשויים כולם מעץ; ומחוגה. את כל העזרים מעץ החליף הפלסטיק, ואת המחק החליף בשנות השמונים נוזל מחיקה לבן בעל ריח עז, הטיפקס Tipp-Ex. מקור הריח הוא בחומר המדלל המבוסס על טרפנטין או אצטון, שגורמים להתייבשותו המהירה של הטיפקס. לשאיפה של חומרים אלה תוצאות דומות לאלה של סמים, ולכן יש מקרים בהם הטיפקס שימש את התלמידים למטרות אחרות לגמרי מאלה שיועדו לו. |
מחברת ועט הם עדיין הטכנולוגיה העיקרית בה משתמשים התלמידים בבית הספר, אך היא הולכת ומצטמצמת. ניתן לזקוף את השינוי המשמעותי בתחום זה לזכותו של פרויקט "מחר 98", שיצא לדרך באמצע שנות התשעים והביא למִחשוב מסיבי בבתי הספר.
לצד כלי הכתיבה המסורתיים החלו לשמש המקלדת והעכבר, ולאמצעי האחסון העיקרי (קרי, דפי המחברת) נוספו אמצעי אחסון דיגיטליים. כך הדיסק הקשיח במחשב או עזרי אחסון חיצוניים כמו הדיסקט ואחיו המשוכלל ה-pendrive או Disk on key, שנולד בתחילת שנות האלפיים. כיום, כאשר אנו הולכים לקנות עזרי למידה, אנו קונים לצד מחברות שנפח הזיכרון שלהן נמדד בדפים, עזרים שנפח הזיכרון שלהם נמדד ב-bytes. האינטרנט הביא עמו שינוי נוסף, ומתחילת שנות האלפיים תלמידים גם כותבים ישירות באתרי האינטרנט. הזיכרון החיצוני שלהם משוטט במרחב הווירטואלי.
אמצעי ההמחשה
בעבר היו אמצעי ההמחשה דלים ונגזרו בעיקר מכישרון הציור של המורה - אם היה כזה...
א. המחשה בשיעורי מתמטיקה
בכל כיתה הייתה חשבונייה (Abacus) - מעין מחשב חרוזים וחוטים אנלוגי, המשמש לספירה ולחישוב. החשבונייה היא מסגרת עץ בתוכה מתוחים חוטי מתכת, שעליהם מושחלים חרוזים צבעוניים; היא משמשת לחישוב ארבע פעולות החשבון הבסיסיות, והמיומנים בשימוש בה הגיעו לביצועים מהירים ביותר.
לקוח מויקיפדיה
לשיעור גיאומטריה הביאה עמה המורה סרגל עץ ענק, מד זווית ומחוגת ענק. בצדה האחד של המחוגה הייתה מעין טבעת בה הוכנס גיר, ונדרשה מיומנות מיוחדת לשרטט מעגלים על הלוח. תלמידי הכיתה הריאלית של אז (מגמה מתמטית- פיסיקלית) שהתמודדו עם חישובים מסובכים יותר, נעזרו לצורך החישובים בלוח לוגריתמים.
סרגל החישוב הלוגריתמי החליף את הלוחות ושימש בעיקר את העוסקים בהנדסה.
בראשית שנות השבעים הגיעו לארץ המחשבונים האלקטרוניים האישיים (מי זוכר ששילמנו פעם למעלה מ-200$ עבור מחשבון?)
ב. המחשה בשיעורי מדעים
שיעורי מולדת וגיאוגרפיה לוו במפות ענקיות (שנִתלו על מסמר מעל ללוח) או בגלובוס. בעזרת מצביע דק וארוך עשוי עץ המורה ערכה לנו סיורים וטיולים בארץ ובחו"ל. מצביע מתכת מתקפל החליף את המצביע מעץ, ובסוף שנות התשעים הגיעו לכיתות מצביעי הלייזר.
הרדיו, הטלוויזיה והמורה הווירטואלי
בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה ה-20 החלו לשדר תכניות רדיו חינוכיות כתמיכה בתכנית הלימודים. בכיתות הותקנו מערכות רמקולים, ובאמצעותם הושמעו שידורי הרדיו לתלמידים. האם אפשר לראות בכך את כניסת המורה הווירטואלי לכיתה?
הבעיה עם שידורי הרדיו הייתה שמערכת השעות הכיתתית לא תמיד תאמה את לוח המשדרים. הפתרון לכך היה הטייפריקורדר - הרשמקול. שיעורים ושירים שהוקלטו על ידי המורים בבתיהם, הושמעו במהלך השיעורים והוסיפו מעט צבע לאפרוריות הכיתתית.
בנובמבר 1962 אימץ בן גוריון את תכנית הקמתה של הטלוויזיה החינוכית, וזאת לאחר שהתגבר על התנגדות מצד גורמים שונים שתפסו את המדיום הטלוויזיוני כשלילי ומזיק. התחנה הוקמה בידי קרן משפחת רוטשילד, ובינואר 1966 החלו הניסויים בהפעלת משדר הטלוויזיה הלימודית; תאריך היעד לשידורו של השיעור הראשון נקבע ל-24 במרץ. כשהחלה הספירה לאחור, נדמה היה שהארץ עוצרת את נשימתה. השיעור הראשון שהועבר בטלוויזיה ל-32 כיתות נבחרות היה מתמטיקה. לא עבר זמן רב, ובכל כיתה הוצבה טלוויזיה.
הכיתה הדיגיטלית
1977 הייתה שנת מהפך לא רק בהיבט הפוליטי: בשנה זו הוחל בהכנסת המחשבים לבתי הספר כמערכות תוא"ם (תרגול ואבחון בעזרת מחשב), וההמשך היה לומדות, כלים פתוחים וקורסים וירטואליים. המחשבים מלווים אותנו זה העשור השלישי, ויכולותיהם הולכות ומשתכללות. נראה שחוץ מלוח וגיר, טכנולוגיה זו כובשת את מערכת החינוך. מובן שאין מדובר במחשבים אישיים בלבד. חלק מהתלמידים מצוידים בתרגומון סורק ובמחשבי כף יד, וכמעט לכולם יש טלפון סלולרי שגם אותו מנסים לגייס לטובת ההוראה והלמידה.
נקודות למחשבה
החידושים הטכנולוגיים שינו את חיינו בתחומים רבים. הכלכלה המושתתת על תעשיות מתקדמות, הרפואה בה נעשה שילוב של אמצעי הדמיה מתקדמים ואמצעי טיפול חדשניים, תרופות מצילות חיים ועוד. גם בתחום הרווחה האישית לא נוכל לדמיין את חיינו ללא המכשירים החשמליים והאלקטרוניים הסובבים אותנו ובלי התלות הכמעט-מוחלטת באמצעי התקשורת.
לאור כל אלה, מתבקשות כאן כמה נקודות למחשבה :
- האם נוכל לומר דברים דומים גם על השינויים הטכנולוגיים שהתחוללו בכיתה?
- האם הלמידה בכיתה של היום שונה מזו של פעם?
- האם חוויית הלימוד בכיתה שופרה?
- האם הטכנולוגיה הגבירה את המוטיבציה ללמידה?
- האם חל שיפור בהישגי התלמידים?
- האם הטכנולוגיה מסייעת לתלמידים לרכוש כישורי חיים מתאימים?
- האם איכות ההוראה ושיטותיה השתנו?
- האם חל שיפור באופן ההוראה?
ועוד...
ומה יקרה בשנת ה-120 למדינה? בעולם בו קשה לחזות מה יקרה בעוד עשר שנים, היכולת לנבא מה יקרה בעוד שישים שנים היא בגדר משימה בלתי אפשרית...
אתרי נוסטלגיה
תערוכה וירטואלית של חברת אינטל- מסרגל החישוב עד פנטיום4 - http://www.intel.com/il/intel/exhibition/index.htm
נוסטלגייה אונליין- http://www.nostal.co.il/
נחמה שני, מנהלת פרויקטים מתוקשבים, המִנהל למו"פ ולהכשרה, אורט ישראל [email protected]
