סיכום יומי (01.03.10)

איש לא יבין את עוצמת התחיה,

אלא אם היה במקום אחר.

איש לא יבין את תעצומת נשמתו,

אלא אם הבזיק במנהרת האור.

איש לא יבין עד כמה דברים קטנים,

וגם פשוטים,

הופכים פתאום למהות החיים,

אלא אם הבזיקה במוחו ההבנה,

שנשימה פשוטה,

נמנעת באכזריות אורגנית לוקה.

תובעת, גוזלת, עוצמת רחמים ועדנה.

משנה שגרה, כל כך עייפה.

אך הכל מתגמד מתכווץ בתנופה.

אין דין לאיש, רק גורל וסופה,

עוברת, לוקחת, שמחה במעופה.

איש לא יבין, איך שמחה כה שלווה,

הופכת פתאום למציאות אחרת, לחלון ראווה.

טיפשות יומיומית של דברים טפלים,

חסרי חשיבות,

גם ידידות, מספרת עצבות.

איש לא יבין זאת, איש לא ידע,

את עוצמת החיים.

את יומי שנגדע.