הדרך לא מובילה

יצאתי לדרכי בשבילי החיים,

סלולה ורצופה ישרים ישרים.

מכשולים לא היו בה, כמה אבנים,

ישר תמיד הלכתי, שנים על שנים.

ובבוקר בהיר ביוצאי בשבילים

נתקלתי לפתע בשני מסלולים,

חשבתי חשבתי, אך זה לא הועיל

ולבסוף (שוב) אמרתי: "הדרך תוביל".

עלה מן העץ נפל על החול,

בדיוק על השביל שהיה שם משמאל.

מכיוון ששקלתי לכאן או לכאן,

חשבתי בעצם, כי זה הסימן.

הלכתי בדרך, הבטתי אחור,

(אם לא יהייה טוב פה אוכל לחזור).

אך הדרך לא הובילה. בה - אין חזרה.

אם הלכת קדימה, בחרת בחירה.

כשנתקלתי בקושי, רציתי לחזור ,

כבר אז לא היה שום דבר מאחור.

אם בצומת בחרת ימינה או שמאל

אין סיכוי, שתוכל שוב לצומת לחזור.

אם נתקל אני בדרך בשביל מפוצל

מהיום והלאה, בניתי לי כלל,

"כשהדרך מתפצלת, עליי לשקול,

אם ללכת לימינה, או ללכת לשמאלה.

אם אסמוך על הדרך סביר שאפול

כי הדרך לא מובילה".

כל הזכויות שמורות למחבר (C)