---

אהבתי שרק אתה סירקת את שערי

אהבתי לחבק אותך בלילה

אהבתי לתת לך נשיקה בבוקר

אהבתי אותך.

שנאתי שקראת לי "שמנה!"
שנאתי שזרקת אותי לפח הזבל

וסגרת עליי
שנאתי
שלא אהבת אותי מספיק
או שבעצם-

אהבת עד בלי דיי.

התאכזבתי, כשהרמת את הקול עליי

חשבתי-שאתה אוהב אותי אהבה אחרת
נהנתי להכין לך אוכל, אוכל ביתי שאתה אוהב
ואתה תמיד אמרת
"את מבשלת בדיוק כמו סבתא"

והריחות בבית גאו
תמיד היה ניתן להבחין בך,
שנאתי שעישנת לידי,
שנאתי שהצגת אותי כאישתך
עוד כשהייתי בת עשר.

אני אוהבת לשמוע את הקול שלך
כשאתה מדבר בערבית
אני מרגישה שאתה מיוחד, שלא הרבה אנשים יודעים
אני אוהבת לשמוע את הצחוק שלך
ולראות את החיוך שלך מבין השפתיים
כמו אותה תמונה ששמורה לי במגירה
התמונה שגנבתי ממך,
תמונה שלך מחייך, מאוזן לאוזן

אני לא אוהבת לקנות איתך בגדים
כי אני חושבת שאתה חושב שאני שמנה מידיי
אני שונאת לחשוב שאתה אוהב בנות רזות
למה?

אני מתגעגעת לצחוק שלך
לפשוטות, להבנה, לכמה מילים שיצחיקו אותי
כשאני בוכה וכואב לי, ואיש לא מבין.

אני מתגעגעת לשטויות שלך
לבדיחות שלנו,
לצילומים שלנו, שאתה היחיד שהסכים לעמוד מול המצלמה שלי
אני מתגעגעת להגעה שלך הבייתה כשכולם היו קופצים עלייך
אבל אני תמיד קיבלתי חיבוק ראשונה
אני מתגעגעת לארוחות המשפחתיות איתך ביחד
למבט הנוצץ הזה בעיניים
גם אם יש מינוס בבנק
אני מתגעגעת ללמוד ממך-למרות שרוב הפעמים לא רציתי
אני מתגעגעת אלייך

אני מתגעגעת אלייך,
אבא.