האחת

עשרים ושמונה לבחור
והוא עדיין לא סגור
מה הוא יהיה כשהוא יגדל
ויש לו אבא גנרל
נכנס הביתה,למחשב
וכבר עכשיו הוא לא חושב
שיהיה כמו אחרים
לא מדבר כבר עם זרים

במקום לצאת לעבודה
הוא מחפש קצת אהדה
רק בשירים שהוא כותב
מהמילים שמהלב
נשאר לו רק עוד תו אחד
בשביל השיר המיוחד
שהוא כתב רק בשבילו
והוא מזמן אומר כבר לא

לאנשים שמבקשים
שכבר יפסיק להתבטל
הוא מחייך חיוך רחב
ואז הוא את עצמו שואל
האם כדאי להיות בכלל
עובד קטן,חברה גדולה
קוטף לו פרח לאגרטל
ואז מתחיל מהתחלה

לרשום עוד משהו בפנקס
עוד שיר קטן למגירה
כוכב גדול הוא לא יהיה
הוא לא יהיה-ולא נורא

ורק דבר אחד בראש
כי היא נמצאת איתו תמיד
חשב עליה כבר מראש
ואם תשאל אותה- תעיד
שבשבילו היא האחת
היחידה שגם שומעת
וטוב להם כל-כך יחד
את זה מזמן היא כבר יודעת