יַתְמוּת

הִנּוּמָה שֶל כְּאֵב

כִּסְּתָה אֶת הֶעָנָן

בְּמַעֲטֶפֶת אֹבֶךְ צְפוּפָה.

נֵר הַנְּשָׁמָה דֹּולֵק בִּזְעָקָה

קוֹרֵא אֶל אַבְנֵי שַׁיִשׁ כְּבֵדוֹת

מְזַמְּרוֹת בְּנִגּוּן

בֵּית עוֹלָמִים.

בַּמִּשְׁעוֹל צוֹעֲדִים

הַהֹוֶה וְהֶעָתִיד.

הֶעָבָר –

מוֹתִיר עַל הַשְבִיל

נִטְפֵי דֶּמֶם הַלֵּב

וְאֵין מְאַסֵּף

אֵין מְאַסֵּף.

נֶעֶקְרוּ הַשָּרָשִים,

הַגַּעְגוּעִים עֲקָרִים,

נוֹתַר

   רַק

      הַכְּאֵב.