חברות טובות

חברות  טובות\פנינה עתיר

בנעורי היו לי שלוש חברות טובוות   ויקי- חברה ללימודים -  היתה ב"חברה סלונית",  נורית- חברתי לתנועת הנוער . ורבקה – השכנה מהבית ממול.

תכונה אחת משותפת היתה לשלושתן , הן  לא סבלו זו את זו

ויקי לא סבלה את רבקה מפני ש"היא רוסיה" רבקה לא סבלה את ויקי כי "היא פולניה" ונורית מהמוצא ההונגרי לא סבלה את שתיהן , גם בגלל המוצא וגם בגלל שהן היו ב"חברה הסלונית"

כך ביליתי את שנות בית הספר התיכון , כאשר אני מסתדרת עם שלוש-החברות ומנתבת את עצמי בשלום ביניהן , עבור כל אחת היה לי זמן  ופינה  חמה בלב

רק בעיה אחת קטנה היתה לי ,  אבי לא אהב את החברות ביני ובין רבקה..

 לאחר הפעולה בתנועת- הנוער , היינו  נפגשות  ב"קצה המדרגות" מדברות עד השעות הקטנות של הלילה ,

אבי היה מחכה לי בבית:

"למה בחרת דוקא את רבקה כחברה ,  במקום ללמוד או לקרוא ספר את מפטפטת עם מישהי צעירה ממך את רק מלמדת אותה  את לא לומדת ממנה היא........"

כך כל לילה מחדש, אך לא הועילו הנאומים- היא המשיכה להיות חברתי.

סיימתי את בית- הספר התיכון  , ויקי נעלמה,  נורית התחתנה  ורבקה נשארה.

התגייסתי לנח"ל  ובכל אותה תקופה- שמרתי קשר-מכתבים  עם רבקה.

בנח"ל,  הכרתי את חברי הראשון , גם בן משק , גם קצין-  משאת נפשן של כל בנות הנח"ל,  כמובן ספרתי עליו לחברתי רבקה –

סקרנותה גברה עד בלי די והיא החליטה  לבוא ולהפתיע אותי בקיבוץ כדי לראות את בחיר ליבי , 

 אך אבוי , בדיוק באותו היום חזר הגבר לביקור של 24 שעות בלבד,  לאחר שלא התראנו כשישה שבועות ושמע כי חברתי עומדת להגיע נפלה רוחו

ושוב כמו כל הגברים בחיי שמעתי את המשפט "למה בחרת דווקא ברבקה חברה.? היא ........... " 

ואני אנא אני באה?

חברתי  הותיקה חשובה לי , אך בחיר ליבי חשוב יותר  ברגע זה, ברוב יאושי צץ רעיון במוחי  כאשר תגיע חברתי  

לחדר אסתתר מתחת למיטה,

וכך עשיתי, לאחר שלא מצאה אותי, עזבה את המקום  במפח נפש , היא לא הכירה את בחיר ליבי .

הרומן נגמר בעצב,  אך החברות עם רבקה נמשכה, בחופשות נפגשנו , האחת לשניה כתבנו, התיעצנו, כך חלפה לה תקופת הצבא , היא אל ביתה שבה ואני לקיבוץ הלכתי  המשכנו לשמור על קשר,  מכתבים מדי פעם ובכל פעם שאת הורי ביקרתי- נפגשנו,  בינתים חבר מצאה וגם אני קיבוצניק  מהדרום ושוב פזמון חוזר –

 "מה את מוצאת בה ? למה בחרת דוקא בה? היא............   "

 בתחילת חברותנו עדיין שמרתי איתה על קשר אך כנראה אימרה זו חילחלה לחיי, לאט לאט נותק הקשר .

" את לא זוכרת אותי?" ומהמילה הראשונה מיד ידעתי  וצעקתי בהתרגשות:

"רבקה???!"

 היום איש כבר לא שואל:

 "למה בחרת ברבקה היא.....". .