יצירות אחרונות
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (3 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (1 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
כוח המילים (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/03/2024 08:51
ימים נטולי חמלה (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -28/03/2024 07:01
בלי להבין שפתו (3 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/03/2024 06:38
בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/03/2024 03:06
עמלקים עליך ישראל (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -27/03/2024 23:41
רֵיקָה מִמִּלִּים (13 תגובות)
אביה /שירים -27/03/2024 09:15
שירים
1. רטרוספקיטבה: נשימהנשימתו של אחי קצה
אינספור פעמים. הכחל נכנס ויצא בלחייו כשמיים בבקרים. אמי תמיד באותה האמונה התחננה על הריצפה, אל השכנה שנעדרה מעבר לחומה, אליי כהתגלות אלוהים קטנה. כשנגמרו לה הדרכים שיחדה אותו בממתקים ובכל טוב שיחזור בשם כל המחשקים. לבסוף הוא נשם,
כאילו מישהו אי שם נפח בו טעם לחיים. ומה אילו צעקה לו אמי
מילה אחת פחות? לא בבית הספר למדתי לשאוף צלילים משתחררים לאט כמו גז, גס וגסיסה. מורים קראו אותי בדעיכה או כל אחד מהם מיצה מילים של רק ילדה או אף אחד לא מצא מילה טובה לנשוף. פגשתי ילדים משחקים משחקי חנק, הבנים על הבנות והבנות צורחות בקול דק דק. כולם נראו לי עוד מעט מאבדים את החברים הכי קרובים. נדמה שנחנקתי כמעט עד גיל עשרים. ואני תמיד נאמנה
מאז המילה חשובה
לי לא משנה כמה תמונה שווה אחנק בה פי אלף רחשיה ינשפו באפי ינפחו ערפילים בריאותיי ובעורפי תכה המכה לאיזו מיטה וידי האיש שבה ישימו קץ למה שנתקע ויחנקו בגרוני לזעקה אחרונה היש
מישהו
לנשימה?
בדרך בה אני פוסעת לאחרונה אנשים פותחים למחצה את ליבם לאנשים פתוחים למחצה. וזה לא כל כך נורא. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |