לשעת סיכום

אני כדרכי מאז, ידעתי

במקום מושבך אמצא מנוחה

ולא יתפוקקו עצמות בגופי

שאלת מה יום מימים

לא עניתי, רק בהיתי לנוכח

את האויר חפנתי בלגימות לתוך ריאותיי

שאלתי אם אפשר סתם כך לשבת, בשקט , בדממה

לאחוז יד ביד ולהקשיב לאלם – השקט שרוחש באוירה

ואוליי זו סיבה מספקת, כדי שתאותי ותשעיני ראש על כתפי

ראיתי את חיוכך וידעתי לא יהיה מנוס

עד אם לא סיפרתי סיבת בואי אלייך

והלא נמצאים אנו יחד, את ואני, כל הזמן, כל העת

וזה למה באתי אלייך ולמה צף דחף להיפגש

מתמיד היית לי כעטרת סביב סביב

גם אם עקלקלות הלכנו ולתוך חריגי רחובות תעינו דרך

תמיד על ידך, לא רחקתי

גם אם היית כפרפר מדלג

לא איבדתי עקבות

דעי לך, גם כאשר אדרוך על מפתן הבית

הלאה אל הרוחות המתדפקות על כתליו