אובדת

אובדת /כתבה מזי אבוחצירה

אובדת, פוקחת את עיניי ולא יודעת לאן.

אובדת, בימים של אור כשהרוח נושבת

בעלה ירוק ודגל, אני אובדת ועליך רק חושבת.

לאן? לאן? אני שואלת נעלם העניין

כשהכול נראה כל כך מושלם.

ורק, ורק אני אובדת, מביטה לשמים.

אולי אמצא ענן שיספוג את המים

שזולגים לי מהעיניים.

אולי, אולי אמצא ענן

לטמון ראשי בתוכו לשקוע ולרגוע.

אובדת פוקחת את עיניי

ושוב לא אמצא מנוח, ליבי מותש .

אין, אין לי כוח, הכול דומם.

את הלכת ממני, ברקע שירך מתנגן...

הכול כל כך ירוק, צהוב, כחול לבן.

הם שרים את התקווה

ועומדים דקה דומיה.

את הלכת ואני אובדת.

לאן? לא יודעת לאן,

נעלמו הצלילים, נעלמו הצבעים,

ואני?  אני באפור.

לא יודעת לאן, נעלמו הימים.

ענן שמים ומים  נותרו מיותמים.