זיכרון

על העץ שחרטנו בו את שמותינו
בנו בית ועכשיו מתחתינו
עובר גשר שמוביל לדרכים
הוא מוביל את התנועה לרוב ההולכים

מתחת לשביל הקטן והצר
איפה שראינו פעם פרפר
עכשיו יש מכוניות, ואוטובוס רועש
ואני מסתכל עלייך קצת חושש

אנחנו לא כמו תמול שלשום,
שחיינו בחלום
זה כבר לא אותו דבר
כל מה שהיה נגמר
נשאר רק זיכרון
זיכרון

באמצע השמורה שטיילנו בה פעם
עומד לו גורד שחקים ענק
ואיפה שהעברנו את הזעם
עכשיו יש רק פונדק

במקום שהתנשקנו בו לראשונה
עומדת לה עכשיו תחנה
אנשים שיושבים שם לא יודעים
כמה זה יכול להיות מדהים

להחזיק אותך עוד שניה ודי
לראות אותך מסתכלת עליי
לשמוע אותך מדברת אליי
ועכשיו נראה לי שאולי

אנחנו לא כמו תמול שלשום,
שחיינו בחלום
זה כבר לא אותו דבר
כל מה שהיה נגמר
נשאר רק זיכרון
זיכרון