מכתב מהפורץ

לדיירים הנחמדים, משפחת לוי שלום וברוך שובכם מסוף השבוע.

אני לא יציין את השם שלי. אם תראו את הדלת פתוחה תדעו שאני פרצתי לכם את המנעול ונכנסתי פנימה במטרה לגנוב רכוש שלכם ולמכור אותו בשוק. השם שלי הבדוי הוא בורקס ואני מתפרנס מפריצות לבתים, אומרים שאני גנב אינטליגנט, יעני עם מצפון, אבל שיש משהו מענין, זה לא מענין אותי המצפון הזה.

ככה נכנסתי לסלון ראיתי שיש ספה, טלויזיה, רדיו טייפ, ספרים ושני חדרים של שינה לכם ולילדה.

על השידה עמד מכתב נחמד, אז פתחתי אותו - זה היה התלוש משכורת של אדון לוי ואז נעשה לי חושך בעינים. מיסכין. כמה הוא מרוויח, זאת משכורת זאת? ולידה ראיתי גם את הדף חשבון מן הבנק שיש לכם מינוס של חמשת אלפים שקלים.

וראיתי התמונה של הבת שלכם בת שלוש- מה זה יהלום! גוזלית. אמרתי כפרה- בבית הזה אני לא נוגע.

ואחרי שעיינתי בזה הייתי קצת צמא ניגשתי לכיור אבל הוא היה מלא בכלים עד מעל מפלס השיש וזה עיצבן אותי, למה אתם משאירים כלים ויוצאים ככה לסוף השבוע? למה?

לקחתי ליפה ופתחתי את הברז ושטפתי כוס אחרי כוס וצלחת אחרי צלחת וגם שני סירים שהיו מלאים בג'יפא ובעובש. בחיי לפחות חצי שעה.

ואחר כך ראיתי שהרצפה במטבח מלאה בלכלוך אז לקחתי את המטאטא ואת היעה וניקיתי וזה לא הספיק אז בסוף שטפתי את המטבח. ופתחתי המקרר ולא היה שם שום אוכל ושום דבר. אז אם תפתחו את המקרר תראו שם סיר אורז וסיר ירקות בקארי.

דבר שני- אם תפתחו את המעטפה שצמודה למכתב הזה תראו בה סכום נחמד בשביל לסגור את המינוס בבנק ושיהיה לכם רק טוב.

אז דבר אחד אני מבקש מכם – פעם הבאה תדאגו לשטוף את הכלים.