זַעֲקַת אִלְּמִים

(7 מאי, 2008, ב' אייר, תשס"ח)

בָּא הַשֶּׁקֶט אֶל חַיֶּיךָ –

דְּמָמָה רוֹעֶשֶׁת

מַחְרִישַׁת אָזְנַיִם.

וְשַׁלְוַת הַמִּלְחָמָה נִתְפָּרְעָה בְּבִנְיָנְךָ –

הַשָּׁלוֹם הֵפֵר אֶת מְנוּחָתָהּ.

*

זֶה הוּא הַפֶּה שֶׁלְּךָ, הַפֶּה

שֶׁנָּדַם וְיַחְרִישׁ עַד עוֹלָם,

מַבִּיט בְּגוּפוֹ, בִּדְיוֹקָנוֹ קוֹפֵא:

צְרָחוֹת לֹא יָשִׁיבוּ אֶת הָעֶלֶם

וְלֹא יִשָּׁמַע הֵד קוֹלָן.

*

בְּזַעֲקַת אִלְּמִים תְּבַכֶּה אֶת מוֹתוֹ –

חוֹדֶרֶת חוֹמוֹת שֶׁל פַּחַד וְאֵימָה;

חוֹתֶכֶת מַפָּל שֶׁל דְּמָעוֹת

בְּאֵין אֲוִיר לִנְשִׁימָה,

בְּאֵין שָׁלוֹם תַּכְרִיעַ

הַמִּלְחָמָה.

*

בָּא הַשֶּׁקֶט אֶל חַיֶּיךָ –

דְּמָמָה שׁוֹתֶקֶת

לְהַחְרִישׁ.