אהובה שלי

לפני כך וכך,

נולדתי לך.

היה רק חול וחול,

משהו, שהיום, קשה לסבול.

היתה אקוסטיקה שונה,

בית מבד ומדמנה.

היה אז אוהל מקרטון,

מעיל, שקל בערך טון.

אבל...

האהבה שם חגגה,

באסם, כאילו בשגגה.

הויזה לשכנה סופקה,

מ...שכן אומלל שחטף מכה.

שלח המסר בחשאי,

עם איש סודו, שהיה בדאי.

כך הבין שלא, כדאי...

לפני כך וכך,

נזכרתי בך.

היה רק צריף ומנורה,

בשירותים היה נורא.

אבקת כביסה היתה חצץ,

שארית חומר, מגשר שפוצץ.

לבנים, סובבו בתורם,

בלי לדעת מקורם.

אבל...

האחווה שם חגגה,

באין לחם, אכלו עוגה.

לפנות בוקר נפגשו,

שפופי קומה, לא נואשו.

הלכו מפה, חזרו לשם,

דו"ח תנועה אז, לא נרשם.

אולי קצת ברוגז, פה ושם.

לפני יום יומיים,

הכל השתנה בינתיים.

המדינה בת ששים ושתיים,

היום, אני עצוב ושמח, פעמיים.

חסרה פה תמימות וגם מים,

אך עדנת נעורים, חודשה שבעתיים.

ראיתיך אהובה, מתבוססת בדמייך,

אך גאה להפליא במעשייך.