זוגיות מושרשת (פורסם בהשראת סופיה אור)

סתם, ליל ירח שבריר,

זוג מאנפף בלילו.

שעון לו, על גזע  צעיר,

קושר שורשיו בצילו.

 

מילות אהבה, זרוקות בחלל,

אך אין לו משען יקרות.

בלי שורש מוכר מהולל,

לא ציווה ענפיו לראות.

 

אם היית כאן נשענת, בדד,

ואין עוד ענף לרועץ?

הייתי סוגד לך לבד,

מאחד נפשי לך כמו עץ.

 

זוגיות מאחדת גזע ישן,

חורטת את שמה באיבו,

אם נכבל לבבך, ולחשת בשמו,

זכרת, אהבה, בלבבו.

 

בכבליו יאצור פרידה ואיחוד,

מילה אין סופית נאמרה.

שורשיו יכבלו מבט ועידוד,

סוד אמרה, אך אצלו נשמרה.

 

זוגיות מאחדת גזע שורשי,

מדלגת על נפש צרובה.

אין קושר גורלו ברגע נפשי,

ומציף בתוכו אהבה.