מותך

ואיך עכשיו אני מספר

כמה התבגרתי

ואתה לעד תיוותר

אילם ומחוק מתוכן

כל כך הרבה זמן

מצניע את מותך

מצניע את זכרונך

ואיך שהייתי אותך מבקר

בדו שיח של חירשים

או שמא רק אני הייתי מדבר

נושק על האבן שעכשיו היא ביתך

נושק על האבן שנחקק בה מותך

ואיך כמעט שכחתי

אולי אתה זוכר

איך שהתעוררנו לבוקר מסנוור

והלב שהלם כמו שני תופים

שצלילם מסרב לגווע

איך שכחתי שוב אותך

איך שכחתי את מותך

וביום הולדתך איך התעוררתי

כרגיל

וכפעולת יום שגרתי ומהביל

חייגתי ספרות כל כך מוכרות

ושפתיי שהתאפקו לא לפרוץ בצווחות

ענתה לי אשתך

היא ביטלה את היותך

היא בישרה לי על מותך