שירים

מצולעים

 ירדתי למצולות הים מצויד בשנורקל ארוך.

ככל שהתקרבתי לקרקעית השנורקל התארך

מעצמו.

כל כך נעים בתוך הים בלי האוויר המזוהם,

איני יכול גם להבין מה אומרים עלי הדגים.

הפוליטיקה התת ימית מאוד מוצאת חן בעיני –

אין להם עיתונים או חדשות.

הכל קורה לבד.

מעולם לא ראיתי דג אונס דגה,

הכל קורה לבד.

 

הכל זורם בים, הכל זורם.

במצולע, איני רואה את עצמי,

השתלבתי כאן נהדר.
 

אם אשאר עוד יום אחד,

בסוף גם הכרישים יחשבו שאני דג.

תגובות