משהו לחשוב עליו©

לפעמים אני שוכחת את אפשרויות העתיד, מביטה בירוק, ובבתים מסביבי מושיטה

  יד לסובבים  אותי ומתבשמת מן האוויר. מתעלמת מן ההתחייבויות והמסגרות המסוגננות, מקיפה רק את בני משפחתי הקרובה, מאמצת את נכדי הקטן אל ליבי  ושום דבר לא מאוחר מדי . לפעמים הוא מתנכל לי ולכל מה שזז לידו כי הוא רוצה להיות עם עצמו, אין לי שום זכות לכעוס עליו, גם אם לא אזכה באותו יום לחיבוק אמיץ  ממנו, כי מצב הרוח הוא שלו ורק שלו.

אבא שלי איננו זו השנה החמישית ואמא שנה אחריו, יש משהו כרונולוגי בחיים שלהם ובמותם, שנה אחת הפרידה ביניהם בגילם ובמותם,  האזכרה לזכרם מתכהה עם השנים. באים לקבר קוראים בשקט את המילים הספורות שרשמנו לזכרם, אומרים עליהם מילות תפילה וזהו. הדמעות יבשו,  נותר רגש חד ונוקב של עצב, כאב, וגעגועים.

היום אני עושה דברים כדי לעשותם ולא שום דבר אחר, ציפוי הפנאי כדי לכסות ולעטוף אותו, כדי להגן עליו. אני יכולה למות סתם ככה לפתע. הלוואי ויכולתי לבחור את שעת מותי, אך גם לא  לוותר על זכותי לחיות אני לא יכולה, החיים חזקים ממני במיוחד שלחיים  יש  אירועים שאינם  פרי תוכנית שנקבעה מראש אלא תולדה של הדינאמיקה שנוצרה והתפתחה באותו פרק זמן.

והנה עוד מעט עובר יום נוסף, יום נוסף לשמוע ,לקרוא ,להריח, לפסוע לאהוב ולהתרגש, אני חיה עוד יום. אני חושבת על אלה שאינם איתי כדי להתרגש, היום אני לא רוצה לחיות בשביל, אני רוצה לחיות.

כל מה שאני רוצה לעשות, חייב להיעשות  ומה שאני רוצה הוא לחיות בקצב עם עצמי, להתקדם צעד צעד עם עצמי להיות את אשר אהיה, צריכה את כל כוחי כדי להיות מה שאני  היום. כדי לעבוד בקצב עם עצמי חייבת להמשיך להעמיק אל תוכי.

אך יש חרדות המפרות  את הסדר, השקט, ואת מנוחתי העוברת כחוט לאורך חיי, המתח בין מה שאני צריכה להיות לבין מה שהנני. חרדה שלא נובעת ממחשבתי על העתיד, אלא מן הרצון לשלוט בו וזה מתחיל מהמחשבה "אני רוצה להיות" חומקת למחשבותיי. זה המתח בין שאיפתי לכַוֵון  את שאהיה לבין ההכרה שאיני יכולה. "אהיה אשר אהיה" האם צריכה להיות באיזה מקום בנאמר כאן חרדה? החרדה היא למעשה ההכרה  שאני עלולה לא להגיע לשלב אליו אני שואפת בסולם ערכַי.

איני יכולה להטביע את חותמי לנצח – תפיסות אלה מגבילות זו את זו. רושם בל ימחה – מושג זה סותר את עצמו. המשמעות אינה קיימת בעתיד, ואף אני לא. שום דבר לא יתקיים במשמעות סופית, מוחלטת. אפילו משמעותם של דברים לא תישאר מחר כזאת שהייתה לנו היום. משמעות משתנה עם התוכן, וכאן מצויה מלוא המשמעות עבורי. די לי שיש בי ערך למישהו היום, די לי שאני חשובה למישהו או מישהי  עכשיו.