שירים

לך

 
איפה מתחילים לכתוכ?
ואיפה מאכדים את ההכרה וכל מילה נכתבת כמו מעצמה?
דווקא איתך שכל כך קל לאבד הכרה ולא לפחד מסטייה
רציתי להיות בהכרה מלאה
ולהעביר לך רגשות חמים , סוערים
בדיוק כשהם מתרגשים ובאים,
אך ברבות המילים המילים ואם כל ההתחלה הארוכה
מצאתי את עצמי די אבודה,
כי לך יקירתי אני בפרוש רוצה לאומר בנשימה עצורה:
"הדרך לא סלולה", אך האם היית צועדת בדרך סלולה?
האם היית עוברת בשביל הרוגע כשלצידו צומח ורד קוצני שנותן ריח?
ונידקרת וזבת דם והבטת בארגה   על האדמה השטוחה
והמשכת הלאה בשביל הקוצני ,כי נפש אמן לך
ואת נפשך לא תשני תמורת  שביל רדוד שטחי
הטי מעט, הטי ולו לרגע למה שליבך צועק מתגעגע
לכי שבי אחריו והשאר יבוא מאליו.
אין מלבדך בחלד הרבה אנשים שמלאים  עם כל כך הרבה מטענים,
הם אולי כבדים,אך מטענים שווים חיים שלמים
שלא בוזבזו על שבילים רדודים
כי לאותם אנשים שאין משא על גבם
עד מהרה ימותו משיממונם

תגובות