מוחה אני נמרצות

גנבת הבחינות

נשכחה כלא הייתה

האשם במערכת החינוך

הטפסים הגיעו באיחור מה.

מוחה אני נמרצות

על אותה העוולה

שנעשית למערכת החינוך ולמורים בציבור

בקול תרועה כה רמה.

האם טרח מישהו

מבין פרנסי המדינה

לצפות במהלך שיעור

באיזו שהיא כיתה.

האם טרח מישהו

מבין מפרסמי הכתבות

ללמוד מקרוב את הנפשות הרעות

שבכיתות פועלות.

כן, אלו אותם תלמידים

מבית אולפנה של המשפחה

זו שפעם חינכה

לערכים, משמעת והערכה.

לא תנוקו מאחריות

האשמה גם בכם

חינוך למשמעת וערכים

הינו גם ייעודכם.

הכבוד כלפיכם וכלפי הזולת

נועם ההליכות

מרוב הטוב שמוענק לילדים

קרסו הגבולות.

היכן הכן המשפחתי

ההשקעה האיכותית בילדים

אותן שעות סיפור

ושיחות על הא ועל דע בערבים.

נפרצו הסכרים

אין דין ואין דיין

ההורים מפרנסים

והילדים ננטשים לגורלם.

בהעדר יד מכוונת מבית

רדידות ערכית היא נחלתם

חסרי נימוס ואלימים

איש לא ידע ,לאן הדרך תובילם.

חברה רופסת

מטפלת שלא כיאות בילדים

אבוי גם הגניוש היהודי

התדרדר מתחת למקום השלושים.

ההורים שבויים בתפיסה

כי ברור לכל העניין

במורים תלוי הכול

ולא בם (ההורים) האשם.

תכריז בזאת ההנהגה

על חינוך משקם

לילדים שגדלים עם חסכים

וגם להוריהם.

אזי ישתלבו ההורים

במלאכת המורים

מוקדם ככל האפשר

כי אצים להם הימים.

כל הזכויות שמורות  

למי שבחר לאחר הפרישה מצה"ל להשקיע למעלה מעשר שנים  לטובת ההוראה.

27.5.2010