בואי מתוקה שלי ומאוחרת
צרות צרורות את לי גורמת
מקשה עלי את הימים
כולם רוצים מיד, בלחץ והמון
ואת רק רוצה לישון
על הכל.
בחיים הכל היה ניראה אחרת
אם רק בזמן היית מתעוררת
אם הייתי תולה אותך על איזה שלט
ומתריעה ואומרת
קודם את שומעת אחר כך מעכלת
וניזכרת
ואז שנתך עלי נודדת.
למרות אני עלייך לא כועסת
אחד ועוד אחד הם שתיים
את לי מחשבת
תשובות מחושבות ומסקנות מדוייקות
מאוחרות
בסוף דבר כל בעיה את לי פותרת.
בואי מתוקה שלי
בואי הצתה ומאוחרת
צרות צרורות את לי גורמת
כמה מקשה את עלי את החיים
כולם רוצים מיד, בלחץ והמון
מחר, מחר, את לי אומרת
בואי נלך עכשיו לישון על הכל.
נחמה היתה צעירה, טיפ טיפה יותר מגילי, לא היום, אז כשהייתי צעירה יפה רעננה טובת לב מלאת שמחת חיים, היתה לי רק איזה בעיה קטנה "קטנטנה".
נחמה היתה מקסימה, רגועה כל כך תמיד קיבלה אותי בסבר פנים ובחיוך מושלם כאילו ואין לה שום בעיות בעולם, ואני בסוף הייתי רושמת בשמחה אמיתית את הש'ק ומניחה על השולחן.
מי שהכירה לי אותה היתה דליה, היינו חברות במשך כמה שנים, ואם דליה היתה אומרת הייתי יכולה להיות סמוכה ובטוחה שהיא יודעת על מה אני מדברת, ומה שהיא אומרת והיא תשלח אותי בדיוק למקום המתאים, היה לה נסיון רב בתחום הזה, היה אפשר מיד בשיחה של כמה מילים להבחין.
את נחמה פגשתי לשעה קלה בימי חמישי בשעה שמונה במקום קבוע מראש ומתאים, לנחמה סיפרתי את כל הסודות האפלים החבויים שלי ושל האחרים, והייתי בטוחה במאת האחוזים ששם יקברו סודותי עם המתים, זה היה טוב לדעת כי לא רציתי ממש לא רציתי שמאחורי גבי יהלכו להם מילים מילים מילים ויחזרו אלי כמו בומרנג בפנים, זה מה שהיה בדרך כלל קורה אם הייתי לפעמים ניסחפת וזורקת כמה מילים החוצה רק כי הייתי מתפוצצת. רק כי הבטן לא יכלה יותר להכיל.
כבר אחרי מספר מצומצם של מפגשים היא חשבה שהשד לא גדול כל כך כמו שאני חושבת מלבד הצתה מאוחרת, תשובות מיידיות , לא ענייניות, וזה לא מה שאני רוצה מה שאני חושבת אחר כך ברוב המקרים אני מצטערת. אולי קצת נאיבית יותר מידי קצת אופטימית יותר מידי, ולכן לא עירנית, לא מתעוררת בזמן ולכן המקרים נימשכים יותר מידי זמן, וכמה פרטים קטנים, נעבוד על זה היא היתה אומרת, והחיים שלך יהיו הרבה יותר קלים, הרבה יותר קלים, ככה היא חשבה ככה היא האמינה בעצמה ובי.
נחמה חשבה הרי שזה כמה פרטים קטנים שנעבוד עליהם קצת והחיים שלי יהיו יותר קלים ונעימים ולכן ניפרדנו בנשיקות ובחיבוקים מהר מידי כנראה, זאת עובדה ועם עובדות לא מתווכחים.
דליה היתה חכמה יותר, היא אמרה שאני טועה ולא כל כך מהר ניפרדים שזאת ממש אשליה לחשוב שהחיים צ'יק צ'ק הופכים יותר קלים ונעימים וכמו תמיד אם היא היתה אומרת משהו צריך היה לסמוך עליה במאת האחוזים, ושלא כמוני דליה התחתנה איתה בנישואים קתוליים.
בזמן הקצר שאחרי, באמת היה לי נידמה שאני שולטת בעניינים והיה קל יותר ונעים בדיוק כמו שנחמה היתה בטוחה שיקרה, היום אני יודעת, אני ממש בטוחה, שמהר מאוד יחסית חזרתי לסורי, עובדה, עם עובדות לא מתווכחים. נכון?
