שירים

סַמְבַּטְיוֹן / נעמי רוזנברג

סַמְבַּטְיוֹן    /  נעמי רוזנברג

 לא מאחורי הרי החשך,

לא במרחקי אין-סוף,

בי עצמי שוצף הוא

זורם במעמקי והומה,

מתלבט, חובט, צורב.

מעלה עשן.

כבשנו בי לוהט

גליו כמסרקות ברזל

סערתו - הלמותי.

האם אני בו

או הוא בקרבי?

הישקט לרגע

הסמבטיון הזה

הנוהם וקוצף

וזורק אבניו השמימה?

האם יש לך חוף

ועליו עץ מצל ופרח קטן

בשבילי?

תגובות