עפר ואפר

לא השלת אותי
בתקוות גדולות
לא היה בהן צורך
תמיד הסתפקתי במועט
היו לי רק תקוות קטנות
לראות אותך
לעתים רחוקות
לשמוע ממך
לחבק אותך
לודא שהכי טוב לך
במקום שאתה נמצא
ואכזבת

למענך הייתי
קוטפת את הלבנה
צועדת לקצה העולם
לו היה שם ניצוץ קטן
או פיסת סלע
שיש בכוחה להעלות
על פניך חיוך אמיתי

לא ביקשתי מלאך
,רק צל אנושי
פרפר כחול לא שלי
הטבע גזר עליך
להתעופף מפרח לפרח
ואני עפר ואפר
כל שרק רציתי
שתנוח על כתפי
כשנדמה שהעולם
גדול עליך ואכזבת.

הכתף נשמטה
הלב נרעד
נותרו געגועים להתחלה
ואכזבה אחת גדולה..