כמו אויר לנשימה

עכשיו
כשהאופוריה
משתלטת
בהיעדר
חמצן
בתאים
עכשיו
כשהדופק
עדיין
מהיר
לא סדיר
עכשיו
כשגופי
עוד רועד
כואב
מתעוות
ואין בי
כוח
אפילו
לנגן
על המקלדת
מילים
חסרות תוכן
שיבטאו את
העצב
והריק
אני חושבת
רק
עליך
אהובי
המלנכולי
נזכרת
שאמרת
אז נמות
ביחד
ובכן
אני מוכנה
ברצינות
חיי
בלאו הכי
אינם
אטרקציה
ועכשיו
משבחרת
לוותר
על אהבתי
אליך
על ליבי
הגוסס
מכמיהה
לחבקך
הלוואי
והיתה לי
רק
הזכות
לבחור
למות
יחד
איתך..