שדות רוגע

בואי איתי אל האתנחתא

את ואני אל פסק הזמן

לרעות עם הרוחות

רחוק משאון אדם

אל עבר נחל המים הזורמים

יחדיו נלך אל גשר שתי הגדות

היה לי שיג ושיח עם הנוף הנשקף

מראות מעל לגשר

עדיין המיית המים מפכה דוכיה

על תוף אוזניי

זוכרת איך נטינו אל המים

שיכשכנו רגליים

כעוברם את גופך, אני חפנתי כמו כוס היין

בלגימות קטנות, רחוק מרווייה, הייתי כשיכור

את שלחת אלי צחוקך וחיוכייך חצו מרחק

סברי אלי פנים, כבואי אלייך

אני אכתר אותך באגד עטרות

משדות רוגע, אלקט עלווה למענך

ותהי לך שירתי מנחה מן המעט

אך פעם כפעם הבחיני בי כעוברך

והתחברי אל הגעגוע אל מקום מינחת

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו שייכות ל-ליאון