מבט לאחור

מבט לאחור

רבותי ההיסטוריה של עם ישראל חוזרת

את הטעויות של העבר עושים בפעם נוספת

רוצחים בודדים הובילו המונים ללא מזון ומים

צעדנו בטיפשות כעדר מפוחד לבית המטבחיים

כול העולם הצבוע שתק, כולל אלוהים,

לא נורא, חשבו, בסך הכול רוצחים בעיקר יהודים.

המעטים ששרדנו  את זוועות השואה

עלינו ארצה ועם יהודים נוספים ייסדנו מדינה.

נשבענו לא לחזור על הפחדנות ושגיאות העבר,

אם יכפו עלינו אויבנו נילחם על חיינו, שמחירו היקר.

נביס ונשמיד את שונאנו ללא שום רחמנות

לא נהיה שוב קורבנות, ומוטב על שדה הקרב למות.

עבר יובל והעולם שוב קם נגדנו ומאיים בשואה

אנו במו ידנו מונעים מעצמנו אמצעי הגנה,

מנהיגי מדינות העולם נוהגים כפי שהיו רגילים

  בסך הכול לא נורא, רוצים להשמיד שוב יהודים.

אנו מפסידים את הקרב נגד אויבנו וכוחות הרשע

את לחימת חיילנו נגד אויבנו מגדירים כפשע,

ממנים ועדות חקירה ומשפטי ראווה נגדם

במקום לסווג אותם כגיבורים, שופכים את דמם.

מולנו אויב  אכזר שדוגל רק בהרס ורצח

מנהיגי העולם מושיטים להם אהדה ופרח

אליהם מצטרפים ישראלים יפי הנפש

שמהללים את אויבנו באהבה וברשף.

מאפיינים של חורבן בית הראשון נמצאים כבר בפתח

ריקבון מוסרי,שלטוני,עבודה זרה מתחולל בשטח,

גם את דרכנו בשואה: כניעה, השפלה עצמית והתחנפות

אימצנו לעצמנו נוהג שגובל בהפקר ודרך להתאבדות.

בארץ כולם נגד כולם מתנהלת מלחמת אחים,

חייבים להתלכד בהקדם כי אויבנו רבים,

חייל שמתלבט על מוסריות במהלך מלחמה

חייו יהיו הפקר ומדינתו חרבה.