ראיונות

זרקור (29) עם רביב גדיש

רביב מרביבים – זרקור

 

"יש בשירה יכולת להבין את המציאות במקום שהמדע נותר אילם," אומר רביב גדיש חברנו לאתר, "היא מרכזת את המציאות ובדרך פלא הופכת אותה לברורה, מבחינת מעט המכיל את המרובה."

 
 

1-מי אתה רביב גדיש?

נולדתי בקיבוץ בארי בשנת 1954, גדלתי בחינוך המשותף וחיפשתי בו מקום לעצמי. ילדות של טבע, ציפורים, צמחים ומעט לימודים.

 

2-מהי עבודתך עבורך והאם הייתה זו בחירה מלאה שלך?

אני עובד במערכות מידע בניהול תשתיות הייצור במפעל "רביב" של קבוץ רביבים, זו עבודה שדורשת דיוק והקפדה על כל פרט. את העבודה אני בחרתי אך עיקר העניין  שלי הוא בערב בכתיבת שירה בה יש חופש יצירה אך נדרשת מידת דיוק מרבית.

 

3-איך הגעת אל הכתיבה?

אני כותב שירים מגיל צעיר, אך שירי לא עמדו במבחן הקריאה שלי ולא יכולתי לפרסמם עד לשנים האחרונות בהן ראיתי שהשירה הבשילה וראויה לפרסום.

 

4-מהי הכתיבה עבורך?

הכתיבה עבורי היא דחף פנימי. יש בשירה יכולת להבין את המציאות במקום שהמדע נותר אילם, היא מרכזת את המציאות ובדרך פלא הופכת אותה לברורה, מבחינת מעט המכיל את המרובה. הקורא הראשון של שירי מטבע הדברים הוא אני, ובתור קורא יש לי דרישות גבוהות מהשירה.

 

 

 

5-איך הגעת לאתר "דרך המילים?"

בחיפושי באינטרנט אחר מקום בו אוכל לפרסם שירים ולקבל חוות דעת מצאתי כי דרך המילים מתאים לי והידיעה שהשירים שלי נקראים אפשרה לי מחד לפרסם ומאידך להיעזר בכותבי השירה באתר כמעבדה חיה וכר נרחב לניסיונותיי בשירה.

 

6-מה דעתך על הדינאמיקה כאן באתר.

האתר חיוני, תרבותי והוא במה פורייה לכותבי שירה.

 

7-איך שיר נולד אצלך-מקורות ההשראה.

השיר נולד מתוך הארה חומקת שיש לכתוב אותה מיד. מתוך שורה זו מתפתח בהמשך השיר.

מקורות ההשראה שלי הם החיבור בין העולם הפנימי לחיים. המשפחה, האזור העולם ומה שמעבר.

 

8-היכן אתה כותב פיזית ומהי הדרך שלך לעבוד על יצירה.

אני כותב על מחשב בבית, או על פתק בעבודה. מה שנפלא כל כך בשירה אלו חומרי הגלם. המילים לא תופסות מקום ולא מכתימות, לכן הכתיבה די לה בכיסא שולחן ומחשב.

 

9-מי הוא המשורר האהוב עליך-ישראלי או זר.

נתן אלתרמן, יהודה עמיחי, ויסלבה שימבורסקה.

10-מי הוא הסופר האהוב עליך ביותר.

ש"י עגנון.

 

11-אילו ספרים אתה אוהב לקרוא.

ספרי עיון, שירה וספרות יפה.

 

12-הקשר שלך ושל האדם לאדמה – התייחסותך לכך.

נולדתי בכפר (בקיבוץ), קרוב לטבע ולאדמה, הייתי חקלאי זמן רב בטרם עברתי לתעשייה ואת הסיפוק האמיתי בעבודה קבלתי באבודת האדמה.

קרוב למחזור הטבע של חריש, זריעה, השקיה ואסיף.

השילוב של הפנימי עם החיצוני, של האדם החי באזור מסוים ומעצב את האזור ומעצב את עצמו. "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו" של טשרניחובסקי מקובל עלי מאוד. החיים במדבר מאפשרים להתבונן בפרט בודד כמו צבעוני אדום פורח במדבר ולעמוד על יחודו.

 

13-מה מקומה של האמונה בחיי אדם לדעתך.

לאמונה מקום מרכזי בחיי האדם ובהבנתו את המציאות, אך למדתי שיש כמה סוגי אמונה שממלאים אותו תפקיד. אמונה באל שמורה לדתיים ולשומרי המסורת. אני בן ונכד למשפחה ציונית חילונית שמאמין באדם ובחירתו.

 

14-אילו שינויים חלו במדינתנו והאם הנתיבים אליהם נלקחנו חיוביים או פחות חיוביים בעיניך.

כרגע אנחנו עומדים לפני הכרעה לאן נפנה שלום או למלחמה. המדינה מקבלת גוון מסורתי. יש דעה שאומרת כי הציונים בבואם להקים את הבית, בטלו את האל ואת מקור הסמכות של האב. היום כשיש מדינה יש הרגשה שרוצים לחזור קצת חזרה ולמלא את העולם בתוכן מסורתי. אם נשכיל, נדע למצוא את הדברים החיוביים שיש במדינה ואיתם נתקדם. אל לנו לוותר על הדמוקרטיה ועל מקום המשפט בחיינו.

 

15-התייחסותך לאהבה ומה מקומה בחיינו.

האהבה היא המחברת של החיים. האדם זקוק לאהבה כמו שהצמח הזקוק למים.  הרבה משירי מדברים על אהבה כי היא כוח מניע חזק ביותר.

 

חמשת היצירות האהובות ביותר על רביב גדיש:

 

שירי אהבה, שירי טבע ומקום:

 

 

אהבתך כור מתחדש

האהבה כמקור אנרגיה מתחדש

 

לוחות סולארים שחורים

מקורות חום מתחדשים

מים טהורים עד מאוד

ממקור מים רבים

תחנת רוח סובבת

מקור חשמל מתחדש

תנור שמש ביום בהיר

מקור ארוחה מזינה

בואי נסכים

האהבה היא

מקור אנרגיה מתחדש

נגעת בי

 

 

אהבתי מוליכה אליך

כשלהבת הקשורה בגחלת

 

כפטוטרת הטרף המחוברת

אל ענף העץ הירוק

 

כנשימת אויר מאצילה

על זכות הנשמה

להושיט יד ולגעת

להושיט יד ולגעת

באפרסק אדום ומתוק

להושיט היד ולקטוף

אשכול ענבים עסיסי

להושיט יד ולחפון

ערפל אגסייך הבשלים

שמן זית

 

שמן זית

בבקבוק אטום

ירחים יעצור

זהב טהור

============================================ארוחת בוקר מדברית

 

ביצה כפולת חלמון

עגבניית מתוקה

מהשקיה מלוחה

שמן כתית מעולה

חלב וגבינה

זיתים דפוקים

לחם מהתנור

והכל גדל כאן

 

 

 

 

 

 

תגובות