רחוב לבנדה , תל אביב , שנות השישים שכונת מגורים לצד מוסכים ומפעלים קטנים המעסיקים פועלים קשי יום אך מחוייכים ונדמה היה ששמחים בחלקם למרות..
אטרקציה הקשורה לרחוב הזה במיוחד , בפינת הרחוב הגובל לגשר המוביל לשכונת התקווה , היו מתאספים אופנוענים רבים שהמקום שימש להם כנקודת מפגש , רעש מנועי האופנועים היה נשמע למרחוק ויותר מזה התחרו בנהם על כשרונם להסיע את הכלי הכבד והנוצץ למפליא (ועל זאת טרחו רבות) על שני גלגליו
באותו רחוב עמד
בניין פינתי בעל חמש קומות הכוללות את דירת הגג בה התגוררה משפחת לוי , תשעה נפשות זוג הורים, שש בנות ובן אחד שיחיו, דירת הגג היתה מורכבת משני חדרים מטבח קטן שרותים ומקלחת.. אך כל הגג היה לרשותם ובעצם רוב ההתנהלות שלהם התבצעה שם
כביסה בגיגית ענקית ארוחות שכיבה על מזרון סתם בכדי להשתזף והקטנים (יותר נכון להגיד הקטנות כי המה היו הרוב:) התרוצצו ולא אחת היה צריך לספור אותן לוודא שלא חסרה אף אחת וזאת כי היו מקרים בם היתה אחת מהן לסרוגין נרדמת באיזו פינה של הגג ונשכחת..
האם , רינה התאלמנה כשהיתה בהריון עם הבת השלישית , שרה.
בעלה ז"ל טיפס על עץ זית שגובהו כמטר וחצי הסתחרר נפל ארצה ובדרך לבית החולים נפטר.
לאחר תקופה סבירה ולידת הבת השלישית, שרה, רינה נישאה שוב וילדה עוד שלוש בנות ובן
באחד הלילות כאשר כולם ישנים שנת ישרים נשמעו דפיקות רמות בדלת
אב המשפחה ניגש לפתוח וראה מולו שני שוטרים אשר דחפו אותו פנימה ובגסות נכנסו גם הם כבתוך שלהם נגשו למיטות הרימו שמיכות כמחפשים דבר מה יקר ערך . בנתיים רוב הישנים התעוררו מפוחדים ומבוהלים מהביקור הלילי הלא מובן, רינה האם שהיתה אשה שהפחד ממנה והלאה פנתה אל השוטרים בכעס ובצעקות על זכויות הפרט ועל שוטרים מרשעים הפורצים לבתיהם של אנשים הגונים ומפחידים אותם עד מוות
בעודה צועקת תפסו את האב בידו והובילו אותו למרפסת תוך כדי איום המופנה לאם לשתוק ולדאוג להשתיק את הילדים אשר פרצו בבכי בעקבות הבהלה, אחרת יעצרו אותה לאלתר !
"אתה זרקת את הילדה מהחלון " ?!
"מה" ?? הזדעק האב בתדהמה מלווה בחרדה איומה
כמה בנות יש לך" ?
" שש בנות ובן וכולם כאן , על מה אתם מדברים".? יבב האב מתחיל לאבד בטחונו והחרדה החלה לעלות מעלה מאיימת לחנוק אותו
, אנחנו ספרנו חמש בנות ובן אחד ומוטב שתגיד לנו כאן ועכשיו איך ומדוע עשית זאת" !!!
ואז נשמעו זעקות מתוך הבית
"שרה , שרה " והאם מתפרצת למרפסת הגג כולה לבנה ומזועזעת וברעד לא נשלט מצליחה לומר
"שרה לא נימצאת" ומאבדת את הכרתה..
לאחר טיפול קצר התעוררה ואז השוטרים הושיבה אותה על כיסא והודיעו
" גברת רינה בתך נימצאה לפני כשעה על המדרכה מחוסרת הכרה לאחר שנפלה מחלון הדירה והינה מאושפזת בבית החולים" .
בדיעבד מסתבר לאחר חקירה יסודית והבאת מומחים
ששרה בת התשע שמיטתה היתה צמודה לחלון (באותה מיטה ישנו עוד שתיים מאחיותיה) תוך כדי שינה טיפסה על עדן החלון ונפלה דרכו למטה , למזלה בקומה השניה של כוון הנחיתה שלה היתה מרפסת המכוסה בפרגולה נחבטה בה ואז גלשה מטה
באותו בית גר שחקן אשר חמש דקות לפני הנפילה הגיעה הביתה מהצגה שהופיע בה ויצא למרפסת לעשן ובעודו מדליק את הסיגריה שומע הוא חבטה מעל ראשו וגוף שמחליק מטה למדרכה
מיד רץ החוצה וראה ילדה שרועה מוסרת הכרה
מייד הזעיק אמבולנס ומשטרה וכל זאת כאשר בני הבית ישנים שנת ישרים ואינם חשים או יודעים מה מתרחש..
שרה היתה מאושפזת שבועיים מחוסרת הכרה ועם נקע ברגל ימין
לאחר שבועיים התעוררה והתלוננה באוזני אמה שאבי בן הדוד הרכיב אותה על אופניים והפיל אותה..
שרה היום בשנות החמישים לחייה נשואה אם לילדים ומעצבת דירות מבוקשת :)
ועד היום אנו תוהים כיצד זה , אביה נפל מגובה של מטר וחצי ומת ואילו שרה הבת שלו
נפלה מגובה של חמישה עשר מטר ונותרה עם צליעה קלה ברגלה הימנית בלבד.
סיפור אמיתי שרה (שם בדוי) בת דודתי המתוקה שתזכה לאריכות ימים!
