יום אפל/דודי

בס"ד                                                                                              17.10.2010

יום אפל/דויד סמוכה

אדם קם בבוקר,

את יומו מתחיל בשמחה.

פתאום מרגיש כמו,

השמים נופלים ויורדת חשיכה.

היום מאפיל,

למרות שהשמש זרחה.

מרגיש תִסכול,

ומתמכר ל"שקיעה".

נושאים מתוכננים,

יוצאים מכלל שליטה.

מתנהל חסר אונים,

מתכנס לתוך בועה.

החשש מפני הבאות,

מטיל עליו פחד ומורא.

והוא כמו מאובן,

מחפש דרך מוצא.

במקום להתעשת,

נכנס למין סחרחרה.

עד שיד מלטפת,

מאפסת אותו חזרה.

זורקת לו חבל,

מן גלגל הצלה.

הוא שצל הרים,

כהרים ראה.

רואה את פשטות הדברים,

השד לא כל כך נורא.