הושיטי לי יד

כי איבדתי דרך נחרצת ובטוחה.

הראי לי שוב מכמנייך,

למדיני מחדש את יופייך.

מראיך שובה את ליבי,

וגם ניגונייך.

אך אופייך שיבש את גנך,

את נפלאותייך.

הושיטי לי יד ארץ קטנה,

כי נתינייך גברו על שמך,

הפכו הם "גדולים" מגבולותייך,

סערו בנבכי השכינה, ועמך.

מראך חוצץ שברי מלחמה,

וזעם בנייך.

אך המיית חמומי שלומך,

רכים בעינייך.

הושיטי לי יד ארץ נחמדת,

זיכרון שירי מולדת, עורגים לדלתך.

בלוריות שוב זוקפות בשערייך,

עוטפות דמעתן למענך.

הפכי מבט, הושיטי לי יד,

סגפי מחדש את פנייך.

תני לי שוב, סיפור ילדותך,

שאיני בכנפייך.