יום נגמר

אחריו בא הערב,

מביא את הלילה.

מחכה, להלמות צעדה,

בסיום מפרך,

של יום,

שנגמר לה.

נושקת לאט,

נוגעת כמעט,

סופרת שעה מאולתרת,

שולחת מבט,

דומעת כמעט,

אהבה בלבה,

וזה רק מעט.

מחכה, שהיום יגמר,

חושב על דמותה,

אם לא די לה.

שומר על שתיקה,

אוסף מבטך,

אלי,

כל היום והלילה.

נושקת לאט,

זורקת מבט,

עוטפת מילה מפויסת,

שולחת מבט,

דומעת כמעט,

אהבה אמיתית,

וזה רק מעט.

מחכה, שהיום יגמר,

מחכה... לשובה.

ליבי אז נשבה,

לך אזמר,

שיר על יומי,

שהיה,

שרוף מאהבה.