שְׂרֵפָה בַּכַּרְמֶל

שְׂרֵפָה בַּכַּרְמֶל / יהושע רוזנברג

כִּזְּאֵבֵי עֲרָבוֹת מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף יָצְאוּ הַשַּׁלְהָבוֹת

כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹלעָפוּ, לִשְׁפָּךְ דָּם לְאַבֵּד נְפָשׁוֹת

וְרוּחַ בָּעֵר כַּתַּנִּים יְיֵלִיל, בִּצְחוֹק צְבוֹעִים יִלְעַג

יְלַבֶּה לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ, יַגְדִּיל הַמְּדוּרָה, כַּאֲרִי יִשְׁאַג,

לֹא שָׁבַת הָאוּר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, לאֹ נָח מִזַּעְפּוֹ

וְאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר אֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים

מְלַחֶכֶת כָּל עֵץ לַח כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה

לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת לֹא תִכְבֶּה, נִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים

כְּגַן עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאַחֲרֶיהָ מִדְבַּר שְׁמָמָה  

וְשֶׁלֶד אוֹטוֹבּוּס אֻכָּל מֵעִיד, אַחַר הָאֵשׁ, בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה

עַל מוֹקֵד אֲשֶׁר עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל,

טֶרֶף אָדָם אָכָל, חֹסֶן וִיקָר לָקַח, וְגַם פְּלֵיטָה לֹא הָיְתָה

נֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן

בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְקוֹל גָּדוֹל סוּפָה וּסְעָרָה הִגִּיעוּ

סַעַר גָּדוֹל וְשִׁפְעַת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים לֹא כִּבּוּ פִּידֵנוּ

וּבְלִבֵּנוּ רֶמֶץ מַשּׂוּאָה, אוּד בְּעֵרָה, גַּחֶלֶת דְּלֵקָה, שַׂק וָאֵפֶר