ועכשיו בוכה

שוב מצאה את עצמה

יפה ועצובה

אחרי ליל שיכרות

של הנאות קטנות.

ציוץ ציפור שבחלון

הפריע לדמיון

להבריח את כאבה-

מזכרת איומה

החתומה בראשה.

ואמה שם בדלת

עצובה וממלמלת

"תודה שגם היום החזרת לי אותה"

שוב מצאה את עצמה

יפה ושיכורה

אחרי ליל חומרים אסורים

והנאות קטנות.

האור שהסתנן מן הוילון

חרט בזיכרון

את אותה מזכרת עמומה

מהאמש המקולל.

ואמה שם בדלת

מיואשת, מתפללת

"שרק תחזור גם בלילה הבא"

שוב מצאה את עצמה

יפה ועירומה

אחרי לילה מופרע

עמוס בהנאות קטנות.

מנסה להיזכר,

מי היה הוא האחר?

ששכב עליה, לידה

והותיר אותה עם שחר

כל כך בודדה.

ואמה שם בדלת

מסתובבת, נעלמת

נזכרת בילדה שפעם הייתה שלה

ועכשיו בוכה

ועכשיו בוכה