בורקה

בורקה[1]   /   רחל ויידמן

הוא ניצב לידה. הגניב מבטים אל בין עיניה החשופות. בעומק עיניה האפורות הבזיקה חזותו. כל אדווה מעפעפיו הסיתה את גלגלי עיניה לפינות נסתרות. התור הלך והתקצר. בידו האחת אחז טרולי קטן והשנייה גררה מזוודה רחבת מידות . את ידיה איש לא ראה. הוא לבש חליפת גברדין מפוספסת בשחור אפור, רכוסה עד בצבוץ עניבת המשי האפורה, שפארה חולצת לבנה. היא הוסתרה כליל מבעד לבורקה שחורה, רעולה כולה. עיניה בישרו על חיים אחרים. שני דרכונים הונחו על הדלפק. עמדה מרוחקת ואילמת עת נשא דברו אל מול דייל רהוט. אל תא נפרד נגשה כדי לחשוף לרגע את מתאר פניה, בפני דיילת אלומה, חייכנית ורחוקה. היא שבה נרגשת. עפעפה לעברו, ובזוית עיניו השחורות עלתה קריצה.  הוא הניח את משא שניהם על מבדוק הכבודה. בצעדים אחידים ובפסיעות גדולות פסעו אל עבר שער העלייה.  היא שומרת על הימין והוא על השמאל.  נפרדו ונפגשו בין בדיקה לבדיקה. מערכת הכריזה הודיעה : "מר בן ברקה ואשתו מתבקשים להתייצב מייד לטיסה היוצאת לאמסטרדם."  שניהם פרצו בריצה. פתחה צעדיה בדילוגים כבדים. שמלותיה התעופפו וגילו נעלי נייק שחורות. הוא רץ לצידה במשנה מהירות ולרגע נדמו כשני אצנים בתחרות ריצה למרחקים קצרים.

דייל קידם את פניו  בחיוך זועף ואליה לא הישיר מבט.

במחלקת העסקים התרווחו להנאתם. היא ישבה זקופה, רעולה כולה ולא הגישה אל פיה דבר. התלחשו , אך קולה לא נשמע. הסיר את מקטורנו, הרווה צימאונו במים . הבזקי תמונות התרוצצו במוחו: תריסים מוגפים.,סיגריה בפיהם,. שכבו חבוקים,. ערומים,. בקבוק יין ריק., עטיפת סרט וידאו  עליה מתנוססת המילה "סיפור אהבה".

דייל עבר וקרא לעזרה: "האם יש כאן רופא?"  הוא התבונן בעיניה, היא עפעפה פעמיים ואז ענה: " היא הרופאה".  הוא נשא את כליה וניצב דומם לידה. כל תנועה נמדדה, כל מגע תועד. מבעד לגלימה השחורה בצבצה יד עבותה ושעירה. הסירה כפפותיה השחורות. אצבעות  קצרות ורחבות שראשיהן מכורסמות, טיילו בנתיב בוטח ומוכר על פני גופו הדווי של נוסע אלמוני. הן אחזו במסכת, הסירו החולצה ועיסו את הלב. עפעפה לעברו  והוא חצץ בינה לדייל. הסירה לרגע את הרעלה, קירבה את פיה לפי המונשם ועטפה את שניהם בתכריכיה השחורים. הנשימה ועיסתה בקצב אחיד, ללא הפוגה, עד ליקיצה.

שעות הטיסה חלפו ביגיעה. מפעם לפעם כוסו עיניה בתריסי העפעפיים, ראשה צנח על חזה או לצידה.  רגע לפני  שנחרה שורקת נשמעה סביבה, הוא נגע קלות בכתפה והיא שבה לערנות מלאה. עת נחתו, הגניבו מבטים, עיניה נצצו עת ליטף את זקנו האפור. תור ארוך ואחיד לנשים וגברים, קידם את פניהם בכניסתם לנמל התעופה סחיפול, בהולנד.  הרימה הרעלה בפני בוחן הדרכונים, החליפו ביניהם אי אלו מילים. הוא עמד לידה שותק ונועץ מבטים.

נכנסו למונית. התרווחו מאחור. המונית התרחקה לאיטה אל מחוץ להמולת שדה התעופה. הוא הושיט את ידו חיבק את כתפה ושניהם פרצו באנחת רווחה. עצמה עיניה וכסרט נע התנוססו האירועים: שוכבים חבוקים., רגועים,. ערומים,. דפיקות אלימות בשער,. אזיקים,. קללות., בעיטות., יריקות., הופרדו,. רעב,. צמא,. הודעה מאב כל יכול., צעידה ממושכת  באפלה,. מפגש עם אם בוכייה,. שבועה,. דרכונים,. גירוש..

טרק את דלת דירתם, בפרבר הירוק בפאתי אמסטרדם, ונפלו חבוקים איש אל אישו.

הדרכונים נשרפו, הזקן ניתלש, הרעלה נקרעה, הבורקה נזרקה והשניים עמדו זה מול זה.

שני גברים אוהבים.

נס ציונה,  יוני 2006

כל הזכויות שמורות

[1]שם למעיל גדול וארוך, המכסה את כל גופה של האישה, באפגניסטן ופקיסטן.