פרוד בנשמתו

הרעש הפנימי מבעד לשקט החיצוני

מסמן לו גבולות בין האני לאני

השפיות מתערערת לא מכירה בהבדל

שבין החיים האלה לחיים שהוא רק מייחל

וכמו פרוד במחשבתו הוא פרוד בנשמתו

מחפש לו מראה שתשקף לו את זהותו

רוצה לברוח מעצבותו רוצה לשמוח על מהותו

רוצה שוב להאמין שקרב הקץ לבדידותו

מבקש מחר אחר מחר שיהיה טוב יותר

כי תקוות המחר שומרת אותו שלא יישחק או יישבר

מבקש להרפות מהמחשבות הרעות

שמאפילות על זמנים טובים שלעולם לא נגמרות

הראש האופטימי מבעד ללב המנוכר

מסמן לו גבולות בין האתמול למחר

המציאות מתעוררת החלומות נדחקים

אל מצב של תקופה עוברת ברגשות מטושטשים