סערת נפש

סערת נפש

הוא שוב יצא אל המרפסת, אין לנו ממש מה לעשות בקשר לזה, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה.לב לא מגיב טוב למקרה הזה אפשר לראות את זה על הפנים שלו. כשהוא יוצא למרפסת קורים המון דברים שום דבר לא יציב פה. ובעלת הכנפיים מתחילה להתנהג מוזר. לפעמים היא מאבדת את עצמה או מסתגרת ואז אי אפשר לשמוע מימנה. זה לא משפיע טוב על לב הוא באמת בחור לעניין בדרך כלל הוא נורא חזק והוא באמת בחור טוב, קשה למצוא מנהלים טובים כמו לב היום. אך כאשר לב ובעלת הכנפיים נפרדים זה משפיע עליו רע מאוד המצב נהיה גרוע. זה קורה בעוד מקרים אבל כאשר הוא יוצא למרפסת אין ספק שזה יקרה.

הקטע האירוני הוא שהעניינים נפתרים מהר מאוד ברגע שהוא קורא לה. זה מדהים, איך שהיא מייד חוזרת לעצמה ועפה אל המרפסת מרגיע אותו, העניינים מסתדרים מהר מאוד.

לא ציפינו שהוא יצא היום למרפסת. זה הפתיע את כולנו. בדרך כלל המצב מתדרדר בהדרגה לפני שהוא יוצא הפעם זה פשוט לא קרה.

את רוב הזמן האחרון הוא העביר בישיבה על יד הנחל, זו בדיוק העונה של פריחת הסאקורה, מחזה מרהיב, הוא תמיד מחייך כשהוא רואה את הפרחים מרחפים להם אט אט שורקים עם הרוח, זורמים באוויר ויוצרים סימפונייה, כל אחד מהם נוקש קלות לפני המים.

אולי תצא? אמרתי, תלך על השביל בשדרת הפרחים בין כל העצים אל המקום שלך לייד הנחל, אולי תדבר עם לב? תמיד יש לו משהו משמעותי לומר. זה בסדר הוא עונה לי, אני צריך שינוי נוף המדבר שעליו אני משקיף מספק אותי בינתיים. אני לא מבין, אבל זה רק מדבר! כן זה בדיוק העניין הוא אמר, זה רק מדבר לא פחות ולא יותר, הוא די אמיתי אתה לא מסכים איתי? אני לא ממש מבין למה אתה מתכוון, אולי תיתן לי להכנס הצעתי. אני לא יכול אני מחפש קצת שקט ואני צריך להיות לבד בשביל להרגיש אותו. המדבר הזה, הוא לא מסתיר כלום, וזה נותן תחושה שהוא ריק, אבל זו טעות זה ממש לא נכון! הוא לא ריק, הוא באמת מלא קשה לנו להבחין בעובדה הזו מפני שהוא כל כך אמיתי.

בעלת הכנפיים דיברה איתי יותר מוקדם, היא מדברץ על דברים אמיתיים, לא כמו המדבר הזה. ואז אחרי שהיא הולכת ואני נשאר לבד עם השקט שלי אני פשוט נשאר ריק, ריק כי הדברים שהיא אומרת לא אמיתיים הם לא באמת ממלאים אותי וזה לא אמור להיות ככה!

ואיך אתה יודע מה אמיתי? שאלתי, כל מה שהוא רק בראש לא באמת קיים? ממש לא הוא אמר, בהחלט קיים אבל יש דברים שלא יכולים להתקיים בעולם שלי, עצוב אתה לא חושב כך? עצוב שיש משהו שיכול להיות בכל מקום אבל רק אצלי לא, באמת שקשה לי להבין את זה בעצמי. אני לא מבין אמרתי אני מרגיש כאילו מישהו דופק לי עם סלעי על הראש. אני יודע שקשה לך להבין, גם ללב קשה ואפילו לבעלת הכנפיים קשה, אני היחיד שיכול לחבר בין כולכם, אצלי הכל חובר, זן הסיבה שאני מבין את כולכם אבל אתם מבינים רק חלקים מימני, כל אחד את החלק שלו. הפעם אני מנסה לחבר את הכל, להחזיר אותנו להרמוניה אבל אני לא מצליח, יש כל כך הרבה בסיסים לרעש ולתוהו שנוצר פה ואני לא מצליח למצוא את הבסיס של השקט.

הוא הולך. הנה הולך המוח שלי, ההגיון שלי. זה שוב אני לבד במרפסת אני והמדבר. מפחיד אותי שכל כך קשה לי להבין משהו שפשוט פרוס מולי. הנה היא באה, מדהימה, איך היא עפה וכל השמיים נצבעים לכבודה, בעלת הכנפיים. אני עדיין מנסה להבין, יש בה את כל מה שרציתי , את כל מה שאני רוצה הכל נמצא בתוכה והיא בתוכי. איך ייתכן שיש בתוכי את הכל ואני לא מצליח לתרגם את זה החוצה?