את בי מבלי לדעת

אישיות מסרטנת נטפלה לגופי

ולא אחת היא, אף לא מאה.

אך מאוחדת כנגד רצוני, כנגד מי שהייתי אילוליה.

רק היא יודעת את צבע עורי, את טעם שפתיי,

את תגלית ראות עיניי האמיתית.

והמהות הנעלמת תגובתה היא איטית.

נאלמת, נחרשת, מתעוורת לעיניי כל

כמה קיבולת יש בה לסבול?

כמה אני מי שהייתי לולי את היית לידי

כמה אני באמת אני בשביל לאהוב אותך כמו שאת

כמה אני אוהב אותך בי כדי לאהוב אותי כמו שאני

יותר ממה שיש ממני לקחת

פחות ממה שיש בי לתת