משפט בדלתיים פתוחות.

דלתות סתרים נפתחות בין המילים והצללים שלי

אורות שחורים שמאירים עליי מעירים את ילדותי

פתחי אמת, סדקי זיכרון מרעיבים ולא מרווים את צימאוני

קולות של נחמה לא נשמעים, לא נלחמים על שאריות חומי.

שורש רקוב, קן עזוב, באר יבשה ממים

מותירה מתוך קללת האדמה שארית ברכת שמיים

ומתוך שברחתי בורכתי ולא ביקשתי לאנה ואנה

ומתוך כל זאת הודרכתי להיות, על אף שהיא איננה.