תמונה ישנה נושנת

תמונה ישנה נושנת

ואני מביט לאופק

עכשיו

כשאני כה רחוק

הרי געגועים נפרשו מאחוריי

ולחשו לעיניי

הכמהות

לאותם חברים

באותה דירה קטנה

משחקים בצעצועים

נלחמים באוייבים בחצר

נפצעים וכואבים

שמחים וצוהלים ביחד

והיריבויות

וההשלמות

והצחוק שלא נגמר

ואז הבכי

והעצבות

הכל מהול אחד בשני בתחושה 

של נוסטלגיה משכרת

מפתה

מלבלבת

והתמונות המטושטשות

עליהן אני לא בוכה

אלא דמעותיי

בוכות מעצמן