עמק כחול

אחרי ההמיה והחלום,

העמק שוב נגלה לי.

ימה כחולה של שלום,

באון תפארתה כך זכרה לי.

המדרון התלול, מתחת לפני הים

מושבה מעוטרת, צהוב מפויס.

גלימות אדומות, שזורות גאווה

ירוק משתאה על אביב שנכנס.

כך ראיתי אותה, מתריסה ביופייה,

עורגת שארית אומדנה העמוק.

צבעי הפריחה מבליטים שקיפותה,

כך הפלגתי ממנה רחוק.

זיפי החופים והחלום,

כך זכרת המיית תותחים.

עכשיו את כנרת שלום,

נסוגו מימייך נבוכים.

כך ממול, ממרומי מצוקים,

גועש המפל בקצפו.

מהדהד זיכרונה, הם שותקים,

משוררת חובקת איתו.

מנגינה של שלווה, חופים רחוקים,

זעקת נשרים, תלויים על בלימה.

צבעים משתנים, חומים ירוקים,

אך נשארת לי, יפה, משום מה.