דיוטי פרי

דיוטי פרי

היא שונאת טיסות וממש לא בא לה לצאת לנופש הזה. הכול כלול, אמא הבטיחה והושיטה לה מעטפה עם השובר לחבילת הנופש של ויסטה קלאב  פנויים פנויות אקדמאים אצלנו האיכות קובעת . רודוס נהדרת בעונה הזו הוסיפה אמא ושתדעי שהבת של נורית יצאה איתם לפני שנתיים והנכד אוטוטו בדרך. אבא הזכיר לה להביא לו חצי ליטר ג'וני ווקר מהדיוטי פרי.

מישהו השאיר עיתון על שולחן בבית הקפה  של הדיוטי פרי והיא הציצה בהורוסקופ של רוחמה.  בני מזל בתולה הימנעו מנסיעות בימים הקרובים. יופי, ממש מעודד.

שונאת טיסות.  וגם שונאת את הדיוטי פרי. מדפים עמוסים בשורות ארוכות של בקבוקים נוצצים. איפה הג'וני ווקר?

-רוצה ללכת אתי על המבצע של אחד+אחד בחצי מחיר?  שאל הגבר מאחוריה. היא הסתובבה ושיט!  תיק הבד הגדול שהיה תלוי מכתפה העיף בקבוק שהתרסק על הרצפה.

בני מזל בתולה הימנעו מנסיעות. האסטרולוגית רוחמה יושבת לה אי שם וצוחקת.

-אתה תמיד מבהיל בנות ככה מאחורה?

-סורי , לא התכוונתי ואל תדאגי הם יבואו וינקו, ולא יחייבו אותך.

-אני רואה שיש לך ניסיון בזה.

-מחפשת וויסקי?

-ג'וני ווקר

-גם אני לוקח אחד,. נלך ביחד על המבצע?

-שיהיה.

-אבא שלי אוהב את זה

-גם אבא שלי

-נפגיש אותם?

-כבר? אנחנו עוד לא מכירים

-את בקבוצה לרודוס נכון?

-אהה

-נעים מאוד, שוקי.

-לירון.

הוא ידע שאסור לו להתקרב למדפי היינות אבל הרגליים משכו אותו לשם. כל הנסיעה הזאת באה בשביל לחגוג את הסיום המוצלח של סדנת הגמילה. הכול כלול רק בתנאי שזה לא כולל  אלכוהול. הוא שמע קול ניפוץ וזה היה תירוץ מצוין למהר לשם ולראות מה קורה.  בין שתי שורות המדפים הנוצצים ראה את הצעיר הגבוה השחרחר והצעירה  האדמונית עם התיק הגדול  עומדים ליד רסיסי זכוכית טבולים בשלולית שקופה. בחורה ובקבוק. פעם , זה כל מה שהיה לו בחיים וזה הספיק. עד שעזבו הבחורות ונשארו רק הבקבוקים.  השחרחר והאדמונית הלכו והוא  התקרב לבקבוק המרוסק, עוצם עיניו ושואף לתוכו את הריח המשכר. התכופף , טבל אצבע בנוזל השפוך ומצץ בשקיקה.  ויסקי משובח. רק בקבוק קטן ואולי יש להם איזה פותחן במבצע.

-אני לא מבינה, למה דוחים את ההמראה?

-איזה אידיוט נעלם וצריך להוריד את המזוודה שלו.

-רוחמה אמרה שאני לא צריכה לטוס היום.

-רוחמה?

-האסטרולוגית. היא הכי טובה. חוץ מזה  אני שונאת טיסות.

-זה פוביה?

-לא יודעת. אולי סתם שנאה.

- תראי לי את הבורדינג קארד שלך

-הנה, אני בשורה 7.

-אני בשורה 13  חשבתי להחזיק לך את היד בטיסה ולהרגיע אותך.

-אתה תמיד חושב מחשבות?

-לפעמים. טוב, תביאי אני אקרא לך את כף היד,אולי רוחמה טועה.

  יש לנו עוד שעה, עד שיורידו את המזוודה של האידיוט הזה.

כל הזכויות שמורות לדוד סגל