חזרה ליצירות
סיפורים

דודו

אלכס מילמן | (04/04/2011 22:40) | 98 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
הוא לא הרבה לעשן לפני שהדבר נעשה והוא תמיד האמין שצריך לסיים את הדברים עד הסוף. כך הוא היה מתחיל את יום העבודה שלו, עם כוס קפה שחור "בוץ" כמו שהיו מכנים ועם עוגיית עבדי בצד.
הסיגריה חיכתה לו בסוף כדי להשלים טעם בלתי נשכח של תחילת יום עבודה חדש.
הוא חיכה ליום הזה יותר מכולם. היה לו את התאריך קבוע טוב טוב בראש שלו והוא סינכרן את התאריך הזה עם כל הפעילויות שלו הרבה לפני היום המיועד.
בכלל דודו היה בחור מסודר ומאורגן, כך שלא ניתן היה להפתיע אותו עם איזה בלת"מ שצץ לו מאיפושהו. כל התכניות עבודה שלו וסדר היום שלו היו קבועות עוד מהימים שהיה ילד בבית הספר.
דודו לא אהב אנשים,אבל הוא גם לא אהב להסתגר.
הוא היה מין עוף מוזר, כזה שאי אפשר להבין אותו עד הסוף, מסוג האנשים שאומרים על עצמם "העיקר שאני מבין את עצמי".
דוד גם היה צנוע. הוא אף פעם לא הזיק לאף אחד, היה עוזר לכל מי שביקש ממנו, ולמרות שהוא סלד מאנשים בגלל האמונה שהאדם מטבעו הוא רע(אחרי שקרא את תורת הריאליזם והתעמק בה קצת), עדיין היה מוכיח לכל השאר שהוא עצמו לא רע-אלא ההפך הוא הנכון.
באותו היום השמש איחרה לבוא. זה היה היום שלו והוא היה בטוח שהיא צריכה להגיע.
הוא קרא לכולם לחזות ביום הזה. אחרי הכל זה היה אמור להיות היום הכי משמעותי בחייו ,לפחות כך הוא חשב.
בהתחלה באו כל השכנים שלו וכל המשפחה שלו. לאחר מכן, הגיעו אנשים מהרחובת ששמעו על היום הזה ורצו לראות במו עיניהם שזה באמת נכון.
כעבור כמה זמן היו בחצרו של דוד כמאה איש שחיכו לרגע הגדול והמיוחל.
דודו לא אהב במיוחד את העובדה שכל-כך הרבה אנשים רעים נמצאים בקרבתו, אך לא היה לו ספק-הוא יראה לכולם שצדק.
שעה ועוד שעה, ולאט לאט הקהל התחיל להתפזר. השמש כבר עלתה מזמן,אך דודו עמד באמצע החצר ,מחכה ומחכה,וכלום לא קורה.
לבסוף,כשאזל כבר כוחו של דודו,פתאום הכריז בקול רם"ההצגה נגמרה,כנראה שאי אפשר לתכנן את היום שבו אני הולך למות,כולכם יכולים ללכת הביתה".
האכזבה הייתה גדולה.
כולם הסתכלו על דודו בבוז ובזלזול,והתלחששו מאחורי גבו.
לדודו לא היה אכפת,כנראה שהוא טעה כשחשב שאפשר לחזות את הכל מראש-אבל מה זה משנה,זה כבר עבר.
דודו החל ללכת לכיוון ביתו כשברגע קט נפל עליו עמוד חשמל והוא התחשמל ומת.
השכנים וקרובי המשפחה היו המומים אך אף אחד לא רץ להושיט עזרה או לקרוא לרופא,אך דודו בהסתכלו מלמעלה צחק בליבו וחשב לעצמו-"אמרתי לכם שאני אמות היום....

תגובות

חזרה ליצירות