חזרה ליצירות
שירים

התנזרות

כמעיין המתגבר | (10/07/2006 09:00) | 122 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
 
שתיקה עוטפת רכות
חוזרת מלטפת בקרירות,
מפשירה כל פעם מחדש
את לבי החם והקטן.
עם כל ניצוץ של תקוה מחדש
מהבהב לבי מחודש,
ועם כל שבר נוסף
הבהוביו כבים לאט לאט...
כבר לא מתכנסת תחת חלומות
כבר לא מרטיבה ציפיות,
כבר לא מביטה אל אופק רחוק.
מצטנפת,מתכרבלת
בשתיקה מרתקת,
זוחלת תוך מסדרונות חיי לאט,
הס, אין ציפיות,אין הפתעות.
יושבת בתוך חדרי לבי הרוגע,
לא כואב,לא בוכה,
לא צוהל.
מביטה החוצה מין הצוהר
אל חיים שוקקים,לא שייכים
ושואבת מהם טיפות מדודות
רק כדי לחיות.
 
 
 
 

תגובות

חזרה ליצירות