ספר זכרונות

ספר זיכרונות\זהבה גרינברג

פותחת את הספר

מדפדפת בין העלים

רואה את שכתבת

בין הדפים.

זיכרונות מן העבר

את ההווה כובלים

סימנים של אהבה

בין הדפים.

פרח מיובש

מילים מתוקות מדבש

לבבות לבבות

ציירת לי ,אוהב אותך

כתבת לי

גדלנו התבגרנו

כל אחד לדרכו הלך

רק זכרונות מאותם ימים

אני ואת לעולמים.

.

את הזיכרונות שומרים

בתאים אפלים

ובאים ימים

להם מתגעגעים.

כי מצפים ורוצים

לשמוע את אותן מילים

מאנשים בוגרים

כי איננו ילדים.

אז פותחים את הספר

מעלעלים ומגלים

את אותה אהבה

מאותם זמנים.

רוצה להושיט ידיים

בדמיוני רוצה אותך לידי

אך זוהי אהבת ילדות

ואין לה אחיזה במציאות.