תחנוני ההלך הזר

משלחת ציפורי מדבר
חוצה מורדותך
מאין באה ולאן פניה
לא אדע.
בדבקות ממלאות שליחותן
משק כנפיהן הרועם
מבשר כי השקט יחלוף,
תתחולל סערה

ואני
מהלך על גבולות
מנסה להתאים קצבי לשלך
להשיג בירכתך
לדבוק בסלעיך
להיחבא בין חמוקיך

ואתה
כל רצונך להרדימני
להטילני
בעת שהרוחות בך יגעשו
לשרפני
כשאש מתוכך תפרוץ
ותאכל כל חלקה

חמול עלי, המדבר
ראני כבן טיפוחך
רחם על נשמתי
ואחיה בך אמת

שוב ושוב הן חוצות את שמיך
לאן שלוחות, לא אדע.