שירים

כבלי זמן

בבוקר

הערב נראה רחוק

כמעט כמו יעד

שנע על

כנפי דמיון.

 

בצהריים

נפער קמט של

דאגה בין העיניים

המביטות אל

קנקני בירה מתרוקנים

שאדיהם

טורחים לכסותו.

 

עכשיו

אני יורד עם

היום

מצוי בפרטי הערב

מסב מבטי

מן השעון שתלוי על

קיר.

 

אולי

אני שולח מבט חיוור אל

הלילה

כמו חוזה

ברגליו המגושמות

בתקווה

שאלו תכבדנה על

מהלכו.

 

ודווקא הן

קלות תנועה

נעות בנחישות

לעברי.
 
©

תגובות