לגיבורות מגילת רות - שיר

 רוּת

 עִם בֹּקֶר תֵּצֵא לַדֶּרֶךְ

חֲמוֹתִי אֲשֶׁר אָהַבְתִּי

מְגַמַּת פָּנֶיהָ מַעְרָבָה

לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ מְכוֹרָתָהּ,

תַּעֲזֹב אֶת חֶלְקַת הַקְּבָרִים

שָׁם טָמוּן אִישָׁהּ אֱלִימֶלֶךְ 

אֲשֶׁר מֵת בַּמְּאֹרָעוֹת,

כַּךְ קוֹרְאִים כַּאן לָרֶצַח,

פֹּה קָבוּר גַּם אָחִי סָלִים

גַּם, שְׁנֵיהֶם, מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן

אִישִׁי הָאָהוּב וְאָחִיו

אִתּוֹ יָרְדוּ בִּסְעָרָה שְׁאוֹלָה

אֶל חַלְלֵי חָרֶב,

לֹֹא הוֹרִידָה אִמֵּנוּ דִּמְעָה.

לְכִי בִתִּי אֶל עַמֵּךְ אָמְרָה נָעֳמִי

שׁוּבִי אֶל  אלֹהַיִךְ שָׂחָה חֲמוֹתִי

לֹא! לֹֹא אֵלֵךְ אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי

לֹֹא אָשׁוּב אֶל אֹהֶל אָבִי

לֹֹא אֶהְיֶה שִׁפְחָה בְּהַרְמוֹן אַחַד נְעָרָיו

לֹא אֱלֹהֵי הַפִּגְיוֹן וְהַסַּיִף אֱלֹהָי

עַמֵּךְ הַנִּרְדָּף עַמִּי,

וֵאלֹהַיִךְ,

אֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה,

אֱלֹהָי!

נָעֳמִי

מָחָר אָקוּם בַּבֹּקֶר

אַשְׁכִּים אֵצֵא מִן הַמָּקוֹם

אֲשֶׁר  הָיִיתִי שָׁמָּה

עִם שַׁחַר אֶעֱזֹב אֶרֶץ נָכְרִיָּה,

אֶטֹּשׁ שָׁמַיִם זָרִים

לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל נַחֲלָתִי

אֶל בֵּיתִי אֲשֶׁר עָזַבְתִּי

אֶל בֵּית אָבִי אֲשֶׁר נָטַשְׁתִּי

לָשׁוּב אֶל בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה

כְּדֶּרֶךְ בַּת עַמִּי אֶעֱזֹב

אֶת הַקְּבָרִים אֲשֶׁר לִי שָׁם.

בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה אָשׁוּב

אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי

אָבוֹא בֵּית לֶחֶם

בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים,

תֵּהֹם כָּל הָעִיר עָלַי

תֹּאמַרְנָה: "הֲזֹאת נָעֳמִי"?

זֶה אָהַבְתִּי נֶהְפְּכוּ בִי

כִּי יַד אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי

עָנָה בִי אֱלֹהָי, הֵרַע לִי

הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד

מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי

זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ

אֵין עוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי.

גַּם כִּי לֹא אֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם

עוֹד יֶשׁ לִי תִקְוָה    

לֹֹא יַשְׁבִּית ה' לִי גֹּאֵל,

עוֹד יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי

יִתֵּן הֵרָיוֹן לְרוּת כַּלָּתִי אֲשֶׁר אָהַבְתִּי

הַטּוֹבָה לִי מִשִּׁבְעָה בָּנִים,

וְהָיָה לִי לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ

וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתִי 

אֶקַּח אֶת הַיֶּלֶד

אֲשִׁתֵהוּ בְחֵיקִי אֶהִילוֹ לְאֹמֶנֶת

וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ

עָלַי יִזְרַח חֶסֶד עֶלְיוֹן.