סודות עלומים

סודות עלומים,

נאספו לי בלב,

נקראים לפצות אהבה.

בלכתי אחריהם,

רכון וחושב,

מוטב לו היו שעווה.

בתוכי מערבולת,

חזקה בדידותי,

באובדן ופרידה מדומה.

נעצמו אז עיניי, לכסות דמעתי,

כך היו לי,

עד כלות נשימה.

מסך ערפילי,

זיכרונות שהיו,

מרצד בסופת שאלות.

מעל, חבורת מלאכים שספדו,

איתם גם,

חדלתי לתהות.

נשמטו מידיי,

אכזבות הזויות,

מלבות מחשבות, בדמותה.

מבט דמיוני,

משחזר אהבות,

את סוד אהבתה.

בתוכי, אשליית,

קיום אין סופי,

כתוחלת שדה ירק.

כנף אימהית,