בישיבה שלו מכירים אותו כ"איצקו המחסל," ההוא מהסדרה "רמזור", בדרך כלל הוא אלקנה ואצלנו הוא אלקטרז. הוא מאמין באל ומתפלל למרות שיש המכנים אותו "חפיפניק, מכור למוסיקה, תשבצים ושחמט. בסך הכול בן 18 אבל עם חוכמת חיים אדירה. נא להכיר – אלקטרז שלנו!
1-באתר אתה אלקטרז, בחיים אלקנה. ספר לנו על שני השמות האלה:
יש לי עוד כמה כינויים באתרים שונים, אבל תמיד אני מציג את עצמי כ"אלקנה", ולפעמים גם בשם אחר. בישיבה שלי, למשל, מכירים אותי כ"איצקו המחסל", ההוא מרמזור.
א-איך הגעת לניק הזה ומדוע בחרת בו.
"אלקטרז" התחיל כבדיחה ביסודי, אחרי שראינו את הסרט 'הפריצה לאלקטרז' והחברים שלי גילו שאני והכלא מתחילים באותן אותיות. היה זמן שאפילו קראו לי ניקולס קייג'...
ב-מה הסיבה שנתנו לך את השם: אלקנה.
פשוט כי ההורים שלי אהבו את השם הזה. וגם אני. השם המלא שלי, אגב, הוא אלקנה יהושע.
2-אתה מתגורר בבית אל, בשמך צפון שם האלוקים-מה מקומו של האל בחייך.
אני דתי. מסביב, אני מה שמכנים "חפיפניק". אני מאמין באל ומתפלל שיהיה לי את הכוח ואת הרצון לעבוד אותו בשלמות.
3-לא אחת אתה כותב באנגלית, מה הסיבה לכך?
השירים באנגלית היו ברובם חלק מלימודי האנגלית בישיבה התיכונית, כשהמורה שלי גילתה שאני כותב, היא הציעה לי לכתוב באנגלית. אז ניסיתי, וזה הלך לא רע.
4-"אולי מחר," הוא אחד השירים שלך שמאוד אהבתי, שלח מבט אל המחר ושתף אותנו בכך.
"אולי מחר" נכתב בהשראת "Imagine", על עתיד טוב יותר ממה שקיים, כמו שאני מקווה. כשנבחרת ישראל תזכה במונדיאל...
5-פרופורציות לחיים, כך אני מבינה את השיר שלך: "איך תגיב." מהי הפילוסופיה העומדת מאחורי שיר זה שלך.
גם "איך תגיב" הוא שיר אופטימי, שהרעיון הבסיסי שבו הוא "התעודד בני, המצב יכול להיות יותר גרוע (כוורת שם, שם)" אם כי לא כתבתי את זה בצורה ישירה ("לאשתך יש עוד בית", "בחדר של בנך ארון פתוח").
6-"בהרים", שיר נוסף משלך שהייתי שמחה אם תרחיב עליו את הדיבור. זהו השיר הראשון שלך כאן באתר, משנת 2009.
כתבתי את "בהרים" מזמן, בכיתה ח' או ט', כשהאשימו אותי בדברים שלא עשיתי, והייתי נורא פגוע. שלחתי את השיר הזה בעילום שם למי שהאשים אותי, אבל אחר כך הוספתי את הבית האחרון "הודיתי ששיקרתי".
7-האם השירה באמת מסייעת לך לפרוק את העצבות. בעקבות שירך: "דרוש כותב."
בוודאי. לכל אחד היא עוזרת, לא? "דרוש כותב" הוא שיר פרדוקסלי, אני כותב על כך שאני מחפש כותב... בכלל, זה שיר שכתבתי בלי לחשוב. יצא לי לגמרי במקרה.
8-מלחמות ותמימות, השיר "הילד הקטן," נוגע בכך כמדומני. מה הקשר בין השניים: תמימות ומלחמה.
זה שיר פחות על תמימות, אלא על העמדת פנים של תמימות. 'אופנהיימר לא שינה רק את תוצאת המלחמה, אלא את מהלך ההיסטוריה כולה.' כשכתבתי "הילד הקטן" התכוונתי לפצצה הגרעינית ממש, ולא לכינויה הפרדוקסלי.
9-השיר שלך: "הרהורים על אגדות," נוגע בדבר מה דומה. האם החיים יכולים להראות כאגדה בעיניך?
הרבה מהניבים בהם משתמשים ביום יום יכולים לשמש גם בפירוש המילולי שלהם – "נלחם בציפורניים", "מטפס על הקירות", כך גם האגדות בחיינו יכולות להפוך למציאות.
10-היום אנו מפנים אצבע מאשימה כלפי הממשלה, גם לך יש ביקורת לכך ולראייה השיר: "הממשלה בחרוזים." איך היית רוצה לראות את המדינה שלנו?
אמנם "מדינת הלכה – הלכה המדינה", אך אני שואף למדינה על פי ערכי התורה והצדק שהיא מביאה. בסופו של דבר, התורה נכתבה כדי שכולם יעבדו את האלוהים ויגיעו להישגים. העמדה הפוליטית שלי היא בצד הימני של המפה, אבל לא קיצוני. אם כיום היו מתקימות בחירות, הייתי מצביע ליכוד.
11-מקומה של האופטימיות על פי השיר: "הצל של היום." מחשבותיך, הרהוריך בנוגע לכך.
"הצל של היום" הוא בעצם תרגום ל"Shadow Of The Day" של לינקין פארק, הלהקה האהובה עלי. צ'סטר בנינגטון, שכתב אותו, סיפר עליו בראיון שמשמעותו היא שחייבים לפעמים להמשיך, אך זה לא אומר שבמקום חדש יהיה קל יותר.
12-"ודיברת בם," דבר על השיר הזה, מה מסתתר מאחוריו.
כתבתי את "ודיברת בם" ליום ההולדת ה'ב"ם" (42) של אבא שלי, וכולו אומר הערכה והערצה לאיש שנותן לי הכל. "לך, כמו להוא בשמיים" – אבא שלי הוא הכי קרוב לאלוהים שיש לי על האדמה.
13-"מחשבות שאסור לחשוב," באמת יש מחשבות כאלה?
השיר הדווקא פסימי הזה, מדבר על עתיד כאוטי, ובו מחשבות שאסור לחשוב הן מחשבות שמחות ואוהבות, ולאו דווקא מחשבות שכיום נחשבות לטאבו. רק כשנברח רחוק, אני והיא וכל מי שיצטרף אלינו, נגלה שמותר לנו לאהוב.
14-ספר לנו על עצמך בהרחבה, מי אתה.
אני בחור בן שמונה עשרה, שכרגע סיים את הלימודים ומחכה לצו הגיוס שיבוא וייתן לו הזדמנות להחזיר משהו לגוף ששומר עליו. התחלתי לכתוב בגיל תשע, אבל הכתיבה הרצינית התחילה אצלי בערך בגיל 13. חוץ מזה אני גם דוגל בנישואין בגיל צעיר והתחלתי לחפש את האחת (פתוח להצעות...)
15-מהם תחביבך?
אני אוהב מוזיקה. לא סתם אוהב, מכור. חוץ מזה אני גם משחק שחמט, פותר תשבצים ורואה סרטים בלי סוף. בספורט אני אוהב כדורגל ואומנויות לחימה.
16-מה אתה רוצה להיות, מחשבות על העתיד.
יש לי שלושה דברים שהייתי רוצה להצליח לפחות באחד מהם: האחד הוא קולנוע ומשחק, השני הוא תקשורת והשלישי הוא בישול. כרגע זה הסדר, אם כי הוא יכול להשתנות. בצבא אני רוצה להיות בגל"צ, ולפי השירות שלי אני אחליט לאן להמשיך.
17-האהבה גם היא מככבת בשיריך, האם מצאת את שלך, איך אתה רואה את המיועדת לך.
כאמור לעיל, עוד לא מצאתי את האחת, אם כי אני לא ממש מאמין שיש "אחת" מושלמת. ארבעים יום קודם הולדת אדם מכריזים על בת זוגו בשמיים.
18-יש לנו המון מה ללמוד ממך, סכם בכמה משפטים את הפילוסופיה של חייך, מוטו שכדאי לנו לקחת לדרך החיים.
עדיף לנסות ולהצטער מלהצטער שלא ניסית. יש משפט בסרט "קית'" שמאוד אהבתי ומתאים בדיוק לראש שלי: "יש לנו מכונית צהובה, כביש לפנינו וכלום מלבד הזדמנויות." אבל עזבו את הסיסמאות. אני מעריץ את ג'ון לנון והחזון שלו על נוטופיה, בעיקר הקטע ש"אם אתה יכול לעשות את זה – תעשה."
19-בחר 5 מיצירותיך, אותן אתה אוהב במיוחד ונמק מדוע.
I. "ודברת בם" – נתתי את הנשמה בשיר הזה, ולראות את הדמעות העיניים של אבא שלי היה שווה הכל.
II. "הרואה ואינו נראה" – יש בו את התהליך שעובר הילד השונה בדרך להעלם מעיני הסובבים, בדיוק מה שאני רוצה לבטא על איך שמסתכלים עלי – עם הקסקט והתחביבים המגוונים מדי. אני לא שונה כל כך כמו הילד שבשיר, אבל בשיר הקצנתי הכל – וזה מה שיפה בו בעיני.
III. "רובינזון קרוזו" – קודם כל מכיוון שזהו רעיון מקורי, ואני לא מבין איך לא עלה על דעת אף אחד לכתוב על הגיבור הבודד שאפילו לו יש חברים. אני חושב שבשיר הזה הבהרתי בצורה הכי טובה את דעותי על האהבה.
IV. "שונאת את עצמה" נכתב לא על סמים, כפי שחשבו חברי ואולי חשבתם אתם, אלא על תעשיית הפורנו. על התחום הזה אני לא רוצה להרחיב הרבה, אבל כשמסתכלים על ה'שחקנית' אף פעם לא רואים כיצד היא סובלת.
V. "אני נרקיס" – שיר שבו הצלחתי לעשות את מה שחלמתי עליו זמן רב: לשלב בין שיר השירים לספר הספרים – הנסיך הקטן. בשניהם יש מוטיבים דומים: שושנה, מסע לחיפוש עצמי, שועלים קטנים מחבלים כרמים...
