יצירות אחרונות
תמר ויהודה * (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -14/05/2025 14:21
והילד שלא רצה ללמוד (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -14/05/2025 09:56
משא התקווה (11 תגובות)
אילה בכור /שירים -14/05/2025 08:25
ימשך בלי הרבה הפתעות (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -14/05/2025 07:27
איך הזמן (4 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -14/05/2025 06:46
רומנטיקה וחיזור (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -13/05/2025 23:05
האוטובוס האחרון- סיפור קצר במקום שיר ארוך בארבעה פרקים- חלק שני ואחרון🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -13/05/2025 19:08
אהבה בשלושה בתים (7 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -13/05/2025 18:49
מתרווח בבר (8 תגובות)
צביקה רז /שירים -13/05/2025 11:33
סיפורים
אור נגלההדהדה בי המחשבה שאנחנו רואים צבעים של עולם שאין בו צבע. גלי אור באורכים שונים וחלקיקים בלתי נראים, שגם אם היו נראים ובעלי פיגמנטים בצבעים שונים, ואור היה חודר ובוער, מעורר תחושה שמקורה ברשתית העין, ואחריתה באזור החישה שמתרגמה לכדי דבר-מה, לא היה הצבע אלא אחיזת עיניים, הונאה ללא שליטה, מן הזן אותו מכנים – "הדחקה".
ויש להדחיק, ויש להכחיש, ויש להיות מודע אל מנגנון ההגנה ולהיות מנוע מנקיטה בפעולה. להכיר בכך שתמשיך לראות, ומחשבות ומעשים מעלימים את הצבעים רק לפרקים. לדעת שאת האורכים והחלקיקים שהינם אמיתיים תוכל רק לסכם בטבלה עגולה של נתונים שחורים-עופרתיים, להביט במכשירים מדעיים – מטרתם היא חקירת צבעים – אלו הומצאו על ידי מדענים המתרגמים גלים וחלקיקים לכדי פיגמנטים שאינם קיימים, ובכל זאת לא מכירים במסקנה שהצבעים שרואים אינם אמיתיים, ואינם עוסקים בבניית מכשירים המאפשרים ראייה של אורכי הגלים, מבטלים קיומו של אדום, ואת הכחול נוגדים, נוגסים בייחוסו ובטוהרו של הלבן, ממלאים בחורים שאינם צבעים נוספים, מעורבבים בכף של עץ, נוטפת שוקולד נוזלי, והשחור הופך תהום, והשמש תידום כמו שהיה באיילון.
אלא שתקופה בה הים נחצה לשניים, והשמש עומדת בשמיים – חלפה, עברה לפני שנים – ואלוהים, הוא שאפשר את הניסים, המין האנושי, זנח - לעולמים. ואני נותרתי בעולם של מדענים, נטולי תקווה ושאיפה, והבריאתנים שאינם מסוגלים לבנות מכשירים מדעיים אמינים – מתפקדים לסירוגין, עובדים ושוכחים, קוראים כתבים של קודש, תוכן הדברים שמסר משה לאלוהים.
כשרואה גלים וחלקיקים בלתי נראים – יורד במדרגות, לחזות בחלקיקים שמעטרים וגם צובעים - רצועתה של חבילה גנובה שנפלה, שעה שאני-עצמי רציתי ליפול, ולא – יכול. האורך – חמש מאות וחמישים ננומטרים בקירוב. הספקות בדבר ההוכחה והערכה – "הוכחה אמפירית לא תקפה".
אבא סיפר שהנה מתקרבת עתה של שיטה חדשה, שתדייק ותפסול ערכים נושנים – ובסיועם של פרמטרים נוספים, ייתכן כי אזיקים – תמדוד צבעים. כשהמאורע יתרחש, והשיטה הראויה תתפוס את מקומה, רק שלא יקרה שעה שמתבונן בחבילה - אז ייעלמו הגלים, והפרמטרים החדישים, שלא יהיו נהירים, יבטלו את הפרקים – אשוב לראות צבעים.
כשאאמץ הילדה ואוותר על התשוקה, אספר איך בכל לילה הייתי מתפלל לעולם אחר. לא דרשתי הפסקה במלחמות, לא הנאות בלתי פוסקות, רק גלים ואורכים, עולם בו הצבעים שמופיעים אינם תולדתו של האור הנגלה, וכשרואה הכול נראה, באמת ובתמים נגלה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |